התחזית למדד דצמבר והאינפלציה בשנה הקרובה עודכנו כלפי מעלה

ההערכה היא שמדד המחירים לצרכן בדצמבר, שיתפרסם מחר (שני), יישאר יציב יחסית ויעלה 0.1% וכך ישמור על קצב שנתי של 3.4%-3.3%. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, עדכן את התחזית למדד ל-0.1% ואת האינפלציה ל-2.7% ב-12 החודשים הבאים. זה אזור הקונסנזוס. אבל, המדד הפעם כנראה פחות חשוב כגורם משפיע על נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. הנגיד הוריד את הריבית ב-0.25% ב-1 בינואר ונראה שהוא לא יוריד אותה בעדכון הקרוב. הוא ירצה לראות שני דברים לפני שימשיך להוריד את הריבית - הראשון, קיצוץ משמעותי בתקציב והשני שמדד המחירים אכן יורד לכיוון הטווח.

התקציב עוד רחוק מלהיסגר, יש ויכוחים, יהיו מריבות קשות, ולא בטוח שהנגיד יהיה מרוצה מהיקף הקיצוץ. לגבי המדד - הירידה כבר מורגשת והקצב צפוי להיות מתחת ל-3%, כלומר בטווח היעד של בנק ישראל, אבל יש חששות. מלחמה עלולה להביא להדפסת כסף ולאינפלציה. הנגיד יחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולא ישתמש בהם. אז המדד שיתפרסם ביום שני חשוב להבין שהמגמה היא כלפי מטה, מדד גבוה, ישדר תקופה ממושכת עד לעדכון הריבית הבא, ובכלל - רוב הכלכלנים סבורים שהורדת הריבית תהיה לכיוון 3.5% ואפילו מתחת. צריך להגיד את האמת - מלחמה בצפון לא מתומחרת בכלל בגורמים המשפיעים וגם - על רקע אי הוודאות והחשש מהתפרצות אינפלציונת (ראו כאן ראיון עם אמיר ארגמן, כלכלן המאקרו של כלל ביטוח ופיננסים), לא בטוח שזה יירד לשם כל כך מהר.




עלייה צפויה של 0.1% במדד דצמבר
<
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.3% - נתון מפתיע ביחס לציפיות. קצב האינפלציה מעודד. הוא התמתן בנובמבר ל-3.3% בלבד – קרוב לרף העליון של טווח היעד (3%-1%) ובעקבות כך - הנגיד פרופ' אמיר ירון הוריד גם את הריבית. חשוב לציין כי מדד נובמבר הו בדרך כלל נמוך בכל שנה. סעיף הדיור, שמורכב בעיקר ממחירי השכירויות ירד בנובמבר ב-0.4% ומשך את המדד כלפי מטה. ההערכות הן שבחודש דצמבר המדד יהיה יציב יחסית ויעלה לכל היותר ב-0.1%. בחודש דצמבר 2022 עלה המדד ב-0.3%. ההערכה היציבה אומרת שככל הנראה האינפלציה ב-2023 תהיה נמוכה משמעותית מאשר ב-2022 - אז עמד מדד המחירים על קצב שנתי של 5.3%.




מה התחזית למדד דצמבר?
על רקע שיפור הכלכלה המקומית, עליית השכר (ושכר המינימום), הפיחות האחרון בשקל והעלייה במחירי השילוח עדכנה חברת הראל הראל השקעות +0.7% את התחזית למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר והאינפלציה בשנה הקרובה כלפי מעלה.


"השכר הממוצע למשרת שכיר רשם עלייה משמעותית של 8.8% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר. כמובן, שהמספר לא משקף את התמונה האמיתית מכיוון שבמקביל נרשמה ירידה חדה במספר המשרות כתוצאה מהמלחמה, בעיקר עובדים עם שכר נמוך מהממוצע שפוטרו או הוצאו לחל"ת. כך מספר משרות השכיר ירד ב-4.3 אחוזים במהלך אותה התקופה", כתב בסקירה עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל. "במקביל, פורסם העדכון השנתי לשכר המינימום (47.5% מהשכר הממוצע) שיעלה על פי התכנון בתחילת אפריל בכמעט 6 אחוזים, דבר שיתמוך בצריכה הפרטית. זאת בהנחה שההעלאה לא תידחה כפי שהיה ב-2020 ו-2021 בעקבות הקורונה".


בעקבות כך, התחזית למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עודכנה כלפי מעלה ל-0.1%. "לאור הערכות שלנו לעלייה במחירי הפירות-ירקות בניגוד לירידת מחירים על פי העונתיות הרגילה. במבט קדימה ההתאוששות הכלכלית המקומית, עליית השכר (ושכר המינימום), הפיחות האחרון בשקל והעלייה במחירי השילוח הובילו אותנו לעדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה ל-2.7 אחוזים ב-12 החודשים הבאים. גבוה מהציפיות הגלומות בשווקים", הוא מסביר.


עוד צוין כי יתרות המט"ח של בנק ישראל, עלו לרמה הגבוהה ביותר מזה כשנה וחצי. "כ-3 חודשים מפרוץ המלחמה ויתרות המט"ח של בנק ישראל חזרו לעלות (204 מיליארד דולר בסוף דצמבר), בעיקר בשל המשך שיערוך כלפי מעלה של היתרות (חלקם מוחזקים במניות). זוהי הרמה הגבוהה ביותר של יתרות מט"ח מזה כמעט שנתיים והם מהווים קרוב ל-40 אחוזים מהתוצר. הדבר מחזק את הערכתנו שבמקרה של החרפה נוספת במלחמה, יש לבנק ישראל מספיק כלים (ודולרים) כדי למנוע פיחות חריג נוסף בשקל", הוסיף בסקירה.


נתון נוסף קשור לצריכה הפרטית שממשיכה להתאושש בדצמבר. "נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי בדצמבר ממשיכים להראות עלייה עקבית בפעילות בכל הענפים (בקצב שונה כמובן). בשבועות האחרונים בלטו הרכישות של מוצרי תעשייה וקמעונאות, חלק מכך כנראה השלמת רכישות שנדחו מתחילת המלחמה. במקביל, גם סנטימנט החברות משתפר כך על פי סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס לדצמבר שהראה שיפור משמעותי בפעילות הנוכחית ברוב הענפים: סנטימנט החברות בענפי התעשייה, המסחר הקמעוני והשירותים חיובי. בענפי הבינוי והמלונאות המדדים עדיין שליליים (אבל פחות בהשוואה לנובמבר) לאור המלחמה ומחסור בעובדים".


לדבריו, האינפלציה בגוש האירו עלתה וציננה את ההסתברות להורדת ריבית קרובה, שתגיע בהמשך השנה. "לאחר כמעט שנה רצופה של ירידה באינפלציה (בעיקר תודות לירידה במחירי האנרגיה) האינפלציה בגוש האירו עלתה ל‑2.9 אחוזים בסוף 2023 (2.4% בנובמבר). הפרסום מקטין את הסיכוי שהבנק המרכזי יפחית את הריבית כבר בעוד חודשיים, תרחיש שעדיין מתומחר בהסתברות גבוהה בשווקים (אבל פחות בהשוואה לשבוע הקודם). עם זאת, בדומה להערכתנו לגבי ארה"ב הריבית תרד השנה, להערכתנו בעיקר במחצית השנייה של השנה לאור התכווצות התוצר והמשך הירידה באינפלציה; מדד מנהלי הרכש בגוש האירו עמד על 47.6 נקודות בדצמבר, מספר שעדיין מצביע על התכווצות קלה בסקטור העסקי, ונמשכת הירידה האיטית באינפלציית הליבה ל-3.4 אחוזים בדצמבר (3.6% בנובמבר)".


השיפור בתנאים הפיננסים צפוי לתמוך בצמיחה, אך מעלה את סיכון האינפלציה בהמשך השנה


ב-IBI מעדכנים את תחזית האינפלציה ל-2.6%
רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות, עדכן גם הוא את התחזית. "נתוני המאקרו האחרונים מצביעים על צמיחה גלובלית חיובית מתונה. נתוני התעסוקה בארה"ב היו מעורבים, אך ממשיכים לשקף שוק עבודה הדוק. הירידה בשיעור ההשתתפות תוך האצה בשכר ברבעון האחרון מהווים תמהיל שצפוי להדאיג את ה-Fed. ההאטה בגוש היורו נמשכת אך עוצמתה נבלמה, והשיפור היחסי נתמך בחזרה לגידול בשכר הריאלי לאחר שחיקה ממושכת שנבעה מהאינפלציה הגבוהה".


לטענתו, "השיפור המהיר שנרשם בתנאים הפיננסים בהובלת ארה"ב בחודשיים האחרונים צפוי לתמוך בשיפור בצמיחה העולמית במחצית הראשונה של השנה, אך במקביל מעלה את הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה. להערכתנו, הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב ובגוש היורו גבוהות מדיי, ופרמיית הסיכון הגלומה באיגרות החוב הארוכות נמוכה מדיי. הפסקת סבסוד הבלו על הדלקים והפחם מהווה איתות רצינות ראשוני מצד הממשלה בנוגע להתמודדות עם ההתאמות הנדרשות בתקציב 2024. עם זאת, היא תתקשה לקדם צעדים לא-פופולריים ללא צמצום משמעותי בשיקולים הפוליטיים".


בהתאם לכך, תחזית האינפלציה מתעדכנת כלפי מעלה ל-2.6%, והסיכון לתחזית ממשיך לנטות כלפי מעלה. עוד הוא הוסיף, כי למרות הפחתת הריבית של בנק ישראל בשבוע האחרון, התגובה בשוק איגרות החוב הייתה פושרת, והיא שיקפה הפנמה כי תהליך הפחתת הריבית עשוי להיות איטי יותר ביחס לציפיות המוקדמות. הציפיות להפחתת ריבית אמנם התמתנו, אך הן עדיין גבוהות מדיי (נעות סביב 3.25%-3%), ואנו מצפים להפחתה ל-3.75% בשנה הקרובה.