שיא של 11 שנה: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75% ל-2.75%

זוהי ההעלאה החמישית שמבצע הבנק מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי, שנועד לבלום את המשך עליית המחירים. כתוצאה, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.75% לרמה של 2.75% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2011. כתוצאה מהעלאה זו, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%. זוהי ההעלאה החמישית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את המשך עליית המחירים (אינפלציה).
הבחירה של הוועדה המוניטרית ללכת על העלאה חדה בדומה להעלאה הקודמת, מלמדת כי בנק ישראל בוחר לשדר מסר של מלחמה בלתי מתפשרת באינפלציה. בבנק התמקדו בכך שהאינפלציה מתפשטת גם לסעיפים לא סחירים (שמלמדים על אינפלציה שאיננה רק 'מיובאת' מבחוץ) וכי יש סיכוי להיווצרות 'ספירלת מחירים-שכר', ולכן לא נתנו לעצמם להתבשם מהמדד האחרון שירד לרמה של 4.6% בעיקר בשל ירידת מחירי האנרגיה. הבנק המרכזי גם הוטרד מציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הקרובות שהחלו לעלות בזמן שבעולם דווקא ישנה רגיעה.
הבנק בחר ללכת על העלאה חדה, למרות שבשבועות האחרונים יש עלייה חדה בסיכון להאטה ומיתון בכלכלה העולמית, ולמרות שהאינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. בחירה זו משקפת את התפיסה כי המשק הישראלי עדיין חזק וצומח, שוק העבודה בו הדוק, והוא יכול להכיל העלאת ריבית חדה, וכי סיכון 'איבוד השליטה' על האינפלציה, דחוף ומאיים יותר מסיכון ההאטה. כמו כן, סביר להניח כי ההחלטה על העלאת הריבית החדה לקחה בחשבון גם את העלייה החדה במחירי הדירות (כ-18% בשנה האחרונה) המסרבת להיפסק, זאת למרות סימנים רבים להאטה בשוק.
להעלאת הריבית צפויות השלכות מיידיות על הלווים במשק, משקי בית, וחברות עסקיות. ההלוואה המשמעותית ביותר של משקי הבית היא כמובן המשכנתא, תיק המשכנתאות של הציבור מכיל כמיליון משכנתאות בהיקף של למעלה מחצי טריליון שקל, ומתוכם כ-207 מיליארד שקל צמודים לפריים, כך שהעלאת הריבית מעלה את היקף התשלום החודשי. גובה העלייה תלוי בגובה ההלוואה הצמודה לפריים, אך לשם המחשה, ההתייקרות למשכנתא ממוצעת שנלקחה בתקופה האחרונה היא 135 שקל, ובסך הכל כ-460 שקל מאז החלו העלאות הריבית.
גם המגזר העסקי צפוי לחוות קשיים בדמות עליה בהוצאות המימון וירידה ברווחים בעקבות העלאת הריבית. כך אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי "זו היתה שגיאה להמשיך בהעלאת הריבית בשלב הנוכחי, ההעלאה תגרום לייקור העלויות במגזר העסקי ותעלה את יוקר המחיה, ותפגע בהמשך הצמיחה בישראל".
העלאת הריבית בישראל מחזירה את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה שקדמה להחלטת הפד לפני שבועיים, הפד העלה את הריבית בפעימה של 0.75% לרמה של 3%-3.25%. כעת גם הריבית בישראל עומדת על 2.75% ומשמרת פער של חצי אחוז בין המדינות. העובדה שפער הריביות לא הורחב תורמת לכך שהשקל לא ימשיך להיחלש אל מול הדולר.