בנק ישראל הקפיץ את הריבית ב-0.75% - השיעור החד זה 20 שנה

אחרי שמדד המחירים ביולי עלה הרבה מעבר לצפוי ושיקף אינפלציה שלא נראתה זה יותר מעשור, ויחד עם נתוני הצמיחה החזקים של המשק ברבעון השני שלבדם יכולים להצדיק את העלאה – בנק ישראל ממשיך במאבק לריסון האינפלציה שהגיעה לשיא של 14 שנה • הריבית הגבוהה צפויה להימשך לפחות עד לסימנים להתמתנות האינפלציה, שבינתיים עדיין נמוכה ביחס למדינות המערב
בנק ישראל נוקט בקו ניצי במיוחד ומעלה היום את הריבית במשק ב-0.75% לרמה של 2% - העלאת הריבית החדה ביותר מאז יוני 2002. בכך הנגיד אמיר ירון מדלג על קצב העלאות ריבית מדודות כדי לרסן את קצב האינפלציה שחורג מתחום היעד של בנק ישראל והגיע לשיא של 14 שנה אחרי מדד יולי -5.2%.

העלאת ריבית זו מצד בנק ישראל נחשבת אגרסיבית במיוחד, אך היא מתבקשת לאחר פרסום שני נתוני מפתיעים שיצאו בשבוע שעבר: מדד המחירים לצרכן ביולי שהפתיע לשלילה כשעלה ב-1.1% ובכך האינפלציה חורגת מתחום היעד ביותר מ-2% ומאיימת להתפשט ליתר הכלכלה; ונתוני צמיחה חזקים בניגוד לתחזיות להאטה כפי שקורה במדינות אחרות.
אם היו ציפיות להאטה בצמיחה שהיו ממתנות את העלאות הריבית, אז יום לאחר ההפתעה של מדד יולי הגיעה הפתעה גדולה לא פחות, ולפיה המשק לא רק שלא רשם האטה אלא הציג צמיחה חדה של 6.4% - מה שתומך בעמדה כי המשק חזק בכדי לעמוד בהעלאת ריבית חריגה כמו זו שביצע בנק ישראל.

נתוני הצמיחה החזקים והמדד ליולי שהפתיע באופן חריג לרעה לבדם מצדיקים העלאת ריבית חדה יותר, אם כי מקבלי ההחלטות בהר החוצבים יכולים להמשיך להיתלות בעובדה כי האינפלציה בישראל עודנה נמוכה ביחס לעולם. וזה בולט במיוחד אם מסתכלים לבריטניה שם האינפלציה ברמה של 10%, או ארה"ב ששם האינפלציה ברמה של 8.5%.


בנק ישראל מסתכל קדימה
העלאת הריבית החריגה הינה כחלק מה-Front Loading שבהם נוקטים הבנקים המרכזיים בעולם - כלומר העלאה מהירה וחדה של הריבית - והקלה לאחר מכן על מנת לבחון את ההשפעה על האינפלציה. העלאה זו של בנק ישראל אכן עומדת בהגדרה זו אך מצביעה כי בבנק ישראל מסתכלים אחורה על עלית מחירים שהיו ולא נותנים משקל יתר לקראת מה שצפוי לבוא בהמשך. ושם כמה גורמים עשויים להביא להתמתנות האינפלציה כאשר הציפיות בשוק הן לקצב אינפלציה של 2.6% שנה קדימה. מדובר בירידה במחירי הנפט מרמות של 110 דולרים בימי הודעת הריבית הקודמת, שיחד עם הקלות המס על הבלו, צפויים לבוא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט שצפוי להיות שלילי.מעבר לכך, השקל רשם ייסוף מהיר מאז ההודעה האחרונה בתחילת יולי והעלאה חדה מדי של הריבית מחזקת את המטבע המקומי למורת רוחם של היצואנים עוד יותר. התחזקות השקל לבשה מאז ההודעה הקודמת משולה להעלאת ריבית באופן מסוים, כך שהעלאת הריבית כעת מוסיפה לאפקט ההתחזקות של השקל.


אם מסתכלים לעבר שוק העבודה גם שם הנתונים תומכים בהעלאת ריבית שעלולה לפגוע בתעסוקה. שיעור התעסוקה גבוה (מעל 61%), ושיעור האבטלה נמוך מאד - של 3.7% ביולי. לצד זאת מספר המשרות הפנויות בהייטק אמנם בירידה עקבית מאז פברואר, אך לא נראה שזה מטריד את בנק ישראל שלא מוטרד מקרט המשק - ענף ההייטק, מתוקף היותי לפי בנק ישראל מבוזר יותר לעומת משברים קודמים, ראו הדוט.קום. הנגיד ירון מודאג בעיקר מהעלאות שכר במגזר הציבורי, או יותר נכון, מספירלת שכר שתתדלק בתורה את האינפלציה.


מה זה באמת משנה בכמה יעלו?
בנק ישראל לוקח בחשבון שסביבת האינפלציה צפויה להתמתן בחודשים הבאים בהשפעת הירידה במחירי הסחורות, הקלה בשרשרת ההספקה העולמית, והשפעה ממתנת של ריסון מוניטארי. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות ניכרת בקשר להאטה באינפלציה בעיקר מצד סעיפים כבדי משקל במדד המחירים לצרכן, כמו שירותי דיור ומזון.
אז מה זה משנה בכמה יעלו בכל הודעה? אם לפני פרסום ההודעה היום העלאה של 0.5% היתה הטווח העליון של התחזיות, הרי שנתוני האינפלציה והצמיחה טרפו את הקלפים והעלאה זו נראית מדודה כיום בהתחשב בעובדה שהעלייה ביולי בסל המוצרים היתה מעל 1%. אלא שכמה גורמים בסל המוצרים שהתייקר היו זמניים, כמו מחירי הטיסות שעלו בחדות ביולי, או הנסיעות לחול שיירדו בספטמבר. אבל מה כל זה משנה אם תמונת הרקע היא שהאינפלציה חורגת מהיעד בחדות ובנק ישראל מחויב בחוק להחזירה לתחום היעד בתוך שנתיים? בבנק ישראל אמונים לשמור על יציבות רמת המחירים במשק והעלאה חדה מדי של הריבית עלולה להביא לזעזוע.


העלאת הריבית היום ברמה של 0.75% בינה המשך ישיר לקו הניצי שבו נקט בנק ישראל בכל אחת מהודעות הריבית הקודמות השנה. ולפי תחזית חטיבת המחק הריבית בעוד שנה צפויה להיות קרובה ל-2.7%.


שוק הדיור מחכה לממשלה
בנק ישראל אמון על יציבות המחירים במשק וכל עוד שוק הדיור לא מסכן את המשק את הגדלת היצע הדירות הוא משאיר לממשלה. השאלה היא האם בנק ישראל היה נוקט אחרת אם ביולי לא היה מדובר בעליות מחירי דיור של 17.9% בשנה, אלא על נפילה בשיעור דומה? הבעיה בשוק הדיור לפי בנק ישראל בראש ובראשונה זה העדר היצע של דירות, ומה שלא בנו בעשור האחרון מתבטא כעת בשיא עליות מחירים של עשור. הממשלה הנוכחית רשמה שיא בהתחלות בנייה, השאלה מתי אלו יבשילו אל השוק, ומעניין מה תהיה ההשפעה של העלאות הריבית עד כה על נוטלי המשכנתאות שלא לקחו בחשבון קצב העלאות ריבית כזה.


המשקל שיתווסף על נוטלי המשכנתאות אין לו מקום משמעותי בהחלטה אלא כחלק מתרחישי קיצון שמקיים הבנק מאחורי הקלעים. ובכל זאת, מבחינת בנק ישראל הדילמה היא בין התייקרות נשלטת של רכיב הפריים לעומת התייקרות בלתי צפויה שמזמנים להם נתוני האינפלציה ומייקרים גם הם את המשכנתה. כך או כך, נוטלי המשכנתאות צפויים לספוג פעמיים ועולה שאלה האם הם יצליחו לספוג העלאה חדה כמו זו של הריבית שנרשמה היום מצד בנק ישראל.