x
  • הגירעון של 2020: נמוך מהתחזיות, אך לא סיבה לחגיגה

    נתון הגירעון לשנה החולפת שהאוצר יפרסם היום יהיה נמוך מהתרחישים הפסימיים שהועלו. אלא שהסיבות לכך לא כולן משמחות: מהמשבר נפגעו בעיקר בעלי הכנסות נמוכות שלא משלמים מסים; הסיוע הממשלתי לקורונה סובל מתת ביצוע

    היום צפוי החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לפרסם את נתוני הגירעון של שנת 2020 , אחרי כמה ישיבות בנושא שיקיים האוצר. כבר עכשיו ניתן לדעת כי הגירעון יהיה נמוך משמעותית מהתחזיות הפסימיות ויהיה סביב -11.6%, שהם כמעט 160 מיליארד שקל.
    הנתון הנמוך יהיה עילה לחגיגה תקשורתית מבחינת שר האוצר ישראל כץ ורה"מ בנימין נתניהו, אולם להבדיל משנים רגילות בהן מדובר גירעון נמוך מהציפיות מעיד על חוזק המשק, כאן לא בהכרח יש סיבה לפתוח שמפניות. בוודאי שלא מדובר באירוע שלילי, אבל יש הבדל גדול בין גירעון הנמוך מהיעד המקורי שיכול להיות סיבה למסיבה, לבין המקרה הנוכחי של גירעון נמוך מהתחזיות השונות שניתנו לאורך השנה.



    המגבלות הפיסקליות הוסרו
    הסיבה הראשונה לכך היא כי התחזיות הללו שניתנו לאורך המשבר רחוקות מלהיות ברמת דיוק של יעד גירעון ועבודה מאומצת של משרד האוצר במטרה לעמוד בו. משבר הקורונה פגש אותנו במהלך שנה שבלאו הכי לא אושר בה תקציב, כך שכל מימון הסיוע נעשה באמצעות קופסאות חוץ תקציביות שאינן כפופות למגבלות הפיסקליות הקיימות. מעבר לכך, כל הצעדים שננקטו נעשו ביודעין ללא מקור תקציבי, כלומר על חשבון הגדלת הגירעון - וטוב שכך.

    כלומר מתחילת המשבר היה ברור שהברז נפתח ומימון הסיוע שצריך לזרום למשק לא יכול לבוא כרגע על חשבון משלמי המסים, אלא רק בהמשך. כל אלה יחד עם חוסר הוודאות האדיר שאפף ועדיין אופף את משבר הקורונה, הן בפן הבריאותי שלו והן מבחינת היכולת של הממשלה לנהל את המשבר. כך שכאשר מדברים על "גירעון נמוך מהתחזיות" צריך להבין שלא מדובר בהישג כל כך גדול. בתרחישים הפסימיים העריכו בכירי האוצר כי הגירעון עלול להגיע גם ל־14% מהתוצר בסוף השנה. תרחישים אופטימיים יותר דיברו על 12%-11%. זה שהתרחיש הפסימי לא התממש לא מעיד בוודאי במאומה על שר האוצר כץ.
    ישנן שתי סיבות עקריות לכך שהגירעון הגיע בסופו של דבר לרמה שהוערכה בתרחישים האופטימיים יותר. הראשונה היא כי הנפגעים העיקריים במשבר הקורונה, כפי שראינו בכמה מחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר, הם החלשים ביותר - גם עצמאים וגם שכירים. כך למשל בחודש יוני מצאה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג כי השכר של העובדים שהוצאו לחל"ת נמוך בממוצע ב־4,500 שקל מזה של העובדים שלא הוצאו לחל"ת (7,600 שקל לעומת 12.1 אלף שקל). משמעות הדבר היא כי למאות אלפי המובטלים והעסקים שעל סף קריסה יש השפעה נמוכה יחסית על ההכנסות ממסים, שכן מראש הם לא הגיעו לסף המס.
    זה חיובי בכל הנוגע לקופה הציבורית והצורך להימנע מחובות ממשלתיים גדולים מדי, אולם מצד שני ברור שמדובר באתגר משמעותי שכן אלו עובדים שיהיה קשה יותר להחזיר לשוק העבודה.





    יכולת שיקום מהירה
    הסיבה השנייה היא שהמשק חזר לפעילות מהר יחסית בחודשי הקיץ, בהם לא היה סגר. עד כדי כך מהר, שההכנסות ממסים באותם חודשים לא נפלו מאלו שהיו בחודשים המקבילים ב־2019, טרום עידן הקורונה.
    זו כמובן אינדיקציה חיובית לגבי היכולת של המשק לשקם את עצמו ולחזור לפעילות מלאה. אולם לאור העובדה שאנחנו בעיצומו של סגר כולל נוסף, שלישי במספר, שלא ברור מתי ייגמר, במיוחד מאחר שמוקדי התחלואה הרציניים לא בהכרח מכבדים אותו, אפשר רק לקוות שהמשק יצליח להתאושש באותה מידה גם בפעם הבאה.
    נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב כאשר בוחנים את הנתונים שיתפרסמו היום היא הצד השני של הגירעון - הוצאות הממשלה. המעקב הממשלתי אחר מימוש חבילת הסיוע של הקורונה לא הניב גאווה גדולה לממשלה. נכון לחודש נובמבר הפער בין המכסה החודשית לבין ההוצאה בפועל עמד על כ־16 מיליארד שקל. במהלך חודש דצמבר העריכו בכירים באוצר כי היקף הסיוע עמד על 70 מיליארד שקל.
    את הנתון המלא והסופי של הוצאות הממשלה נדע היום, ואותו נצטרך כמובן לבחון בצורה מדוקדקת – האם באמת הכספים שהובטחו הגיעו ליעדם, או שהצהרות הספיקו.
    ככל שהפער, נשמר גם הוא יסביר גירעון נמוך יחסית מהתחזיות. ביצוע בפועל של הוצאות הממשלה הוא חיוני בשגרה (בהנחה שסדרי העדיפויות של הממשלה סבירים). בתקופת הקורונה כאשר עסקים ומשקי בית משוועים לסיוע בגלל הסגרים וההגבלות, הביצוע כלומר הסיוע חשוב פי כמה.


    בדרך לריסון תקציבי
    הגירעון של שנת 2020 מהווה בסופו של דבר את נקודת המוצא לאתגרים של הממשלה שתקום, בתקווה שלהבדיל מזו הנוכחית היא תצליח להעביר תקציב ולקבל החלטות מאקרו כלכליות חשובות. חברות הדירוג ובנק ישראל ממליצים למשרד האוצר להתחיל בריסון תקציבי - קיצוצים או העלאות מסים — החל משנת 2022. כדי שזה יקרה ההחלטות צריכות להתקבל כבר במהלך השנה הנוכחית.
    גירעון נמוך יותר מהתחזיות משמעותו היא שהצעדים הכואבים שיידרשו בסופו של דבר, בין אם ב־2022 או לאחר מכן, יהיו מעט פחות כואבים. למזלנו כנראה יהיה נתק בין הממשלה הנוכחית ושר האוצר כץ שינסו לחגוג על הנתון הנוכחי לבין הממשלה הבאה שתיאלץ לקבל את ההחלטות הקשות, כך שהסיכוי שהפער החיובי בין התחזיות לגירעון לא יהווה בסיס לדחיית הקץ והחלטות פופוליסטיות נוספות.
    שר האוצר הבא לא יוכל להגיד "איזה יופי — גירעון של פחות מ־12%". הוא כבר יצטרך לדבר במונחים כואבים של התכנסות ליעד גירעון יורד, והפחתה של החוב בחזרה לכיוון ה־60% ביחס לתוצר, כדי שגם במשבר הבא - ביטחוני, כלכלי או שוב בריאותי — תהיה לישראל כרית ביטחון מספיק גדולה בשביל לפעול מבלי לערער את היציבות הפיסקלית שלה.

    מקור המאמר: כלכליסט

    קישור למאמר המקורי
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.