x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    Sharon209

    אג"ח קורונה

    שלום ,
    האם המגפה יצרה סוג חדש של אגרות חוב? והאם יש הגדרות ברורות לאג"ח זה?
    אני יודע שחלק מהתקבולים של אג"ח הקורונה משמשים למימון פיתוח חיסונים וטיפולים וכו..

    Sharon209 אתמול, 15:47 עבור לתגובה האחרונה
    דוידיק

    מנית עזריאלי בדרך לירידות?

    שלום, בתקופה האחרונה חלה ירידה במניה ובשנה האחרונה היא ירדה קרוב ל 30%.
    האם החשש מגל שני (של קורונה) מוביל את המניה לירידות?
    או להפך, תנועת המבקרים והפדיונות אשר גדלים באופן עקבי מיום ליום הם אלו...

    דוידיק אתמול, 13:11 עבור לתגובה האחרונה
    קלוד

    הנפט ממשיך לטפס?

    היי לכולם,
    האם סקטור האנרגיה ממשיך להתאושש?
    ארגון אופ"ק צפוי להתכנס היום. האם הצפי לפגישת ארגון אופ"ק יביא לסנטימנט חיובי?
    תודה לעונים.

    קלוד אתמול, 12:32 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    נוקוטו

    באלבר לא רק מדברים - החברה רכשה אג"ח של עצמה ב-51 מיליון שקל

    אגרות החוב עדיין בתשואת זבל, אבל על רקע התמיכה של החברה, ירדו התשואות משמעותית.

    בעלי האג"ח של חברת הליסינג אלבר כבר ראו הסדר חוב מתקרב - תשואות האג"ח כבר היו בשחקים, אבל בהנהלת החברה הביעו...

    נוקוטו אתמול 12:04
    גרוס

    600 עובדים כבר פוטרו בענף הפיננסים וזו רק ההתחלה

    [RIGHT][COLOR=#000000][FONT=Arial]המשבר הכלכלי שנגרם ממגפת הקורונה מחלחל גם לענף הפיננסים. בשבוע שעבר פרסמו רבות מהחברות בתחום את דו"חות הרבעון הראשון ל־2020, מהם עולה כי לאחר שנים בהן הציגו החברות...

    גרוס 01.06.2020 08:57
  • אנחנו בפייסבוק

  • הפיקוח על הבנקים: האשראי הצרכני צנח ב-7 מיליארד שקל תוך חודשיים

    כך עולה מהדו"ח השנתי של הפיקוח שפורסם היום. מדובר בירידה חדה של 4.5% בתוך חודשיים, המשקפת קצב שנתי של ירידה של 27%. לפחות עשור לא נרשמה ירידה חדה כ"כ באשראי הצרכני

    כך עולה מהדו"ח השנתי של הפיקוח שפורסם היום. מדובר בירידה חדה של 4.5% בתוך חודשיים, המשקפת קצב שנתי של ירידה של 27%. לפחות עשור לא נרשמה ירידה חדה כ"כ באשראי הצרכני
    היקף האשראי שמעמידים הבנקים למשקי הבית (לא כולל משכנתאות) צנח בכמעט 7 מיליארד שקל בתוך חודשיים, כך עולה מהדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום. מדובר בירידה חדה של 4.5% בתוך חודשיים, המשקפת קצב שנתי של ירידה של 27%. ככל הידוע מזה לפחות עשור לא נרשמה ירידה חדה כ"כ באשראי הצרכני.
    בבנק ישראל מציינים כי הירידה נובעת משילוב של ירידה בביקוש ובהיצע. "ישנה ירידה בביקוש לצריכה פרטית, המתבטאת גם בירידה בשימוש בכרטיסי אשראי, וזאת לצד צמצום פעולות שיווק אקטיביות של הבנקים", הם כותבים.
    נציין כי הבנקים שיווקו באגרסיביות הלוואות למשקי הבית בשנים האחרונות. הלוואות אלה הולכות ונפרעות, ומנגד הבנקים כמעט והפסיקו בשיווק יזום של הלוואות, וכנראה גם בררניים יותר באישור הבקשות. התוצאה ירידה מהירה יחסית בסך האשראי הצרכני. סביר כי כעת כאשר המשק מתחיל לחזור לפעילות, תיבלם הירידה החדה הזו, אך עדיין - היקף ההלוואות החדשות שיינתנו יהיה נמוך מאלה שייפרעו.
    כמו כן סביר להניח כי התמונה המלאה על שוק האשראי הצרכני חמורה עוד יותר. ככל הידוע רוב גופי האשראי החוץ בנקאי (המהווים 20% משוק ההלוואות למשקי בית) כמעט וקפאו לחלוטין במשבר, כך שסך הירידה של היקף ההלוואות בשוק הייתה כנראה חדה יותר.
    מגמה דומה, אם כי פחות חדה נרשמה באשראי לעסקים קטנים, שירד בחודשים מרץ-אפריל ב-1.9 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-2%, אולם הסיבה לכך שעיקר ההלוואות למגזר זה ניתנו במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה שהוקמה עקב המשבר. לקרן זו לקח זמן להתניע, ועיקר ההלוואות בה ניתנו בשבועות האחרונים, ולכן הדבר עדיין לא משתקף במלואו בנתוני מרץ-אפריל. נכון להיום הוגשו 54 אלף בקשות לקרן, מתוכן נבדקו 31 אלף ואושרו 21.5 אלף בהיקף כספי של 8.2 מיליארד שקל. כשליש מהבקשות סורבו.
    עלייה חדה בשוק המשכנתאות
    לעומת זאת בשוק המשכנתאות והאשראי לעסקים נרשמה עלייה חדה בהיקף הפעילות בחודשים מרץ-אפריל: תיק המשכנתאות גדל ביותר מ-7 מיליארד שקל תוך חודשיים, והאשראי העסקי זינק ב-22 מיליארד שקל: "חלק ניכר מהאשראי החדש ללקוחות אלה הועמד על בסיס ניצול של מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלה טרום המשבר", מציינים בבנק ישראל.
    בעוד מגמת השינוי בהיקף האשראי שונה לפי תחומי הפעילות, בכל הקשור לריבית בהלוואות, המגמה בסך הכל דומה: יציבות ברמת הריבית. היציבות הזו אינה טריוויאלית, שכן עלות מקורות המימון לבנקים התייקרה, וכן רמת הסיכון במשק. הבנקים אף ניסו בתחילת המשבר להעלות מחירים, אך המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר שלחה להם מכתב רשמי ובו ביקשה מהם שלא לעשות זאת. בינתיים נראה כי המסר עבר, והריבית נותרה פחות או יותר יציבה בתחומים השונים: בעסקים קטנים היא אפילו ירדה מ-5% בחודש פברואר ל-3.77% בשל ערבות המדינה בהלוואות החדשות, שמקטינה את הסיכון.
    לעומת זאת במשכנתאות, שהן הלוואות לטווח ארוך נרשמה עלייה מסוימת: במגזר השקלי אמנם הריבית נותרה כמעט ללא שינוי ועלתה מ-2.46% ל-2.53%, אולם במגזר הצמוד נרשם זינוק של 0.5% ל-3.13%.
    הפיקוח על הבנקים פרסם גם נתונים עדכניים בנוגע להיקף דחיית החוב שהמערכת הבנקאית ביצעה ללקוחותיה מאז פרוץ המשבר. עד כה אישרו הבנקים 470 אלף בקשות לדחיית תשלומי הלוואות בסכום של קרוב ל-6 מיליארד שקל. סך האשראי בגינו הוגשו הבקשות עומד על 141 מיליארד שקל- 13.3% מההלוואות.
    לכל הויתורים וחלוקת האשראי של הבנקים יהיה מחיר. הבנקים צפויים לרשום קיטון דרמטי ברווחיהם השנה, וגידול משמעותי להפרשות להפסדי אשראי. בפיקוח על הבנקים ציינו זאת בדוח שלהם, אך התקשו להעריך מה יהיו המספרים. יחד עם זאת, הם פרסמו נתונים עדכניים מדוחות של בנקים בארה"ב ובאירופה, שיכולים להוות אינדיקציה טובה לצפוי גם בבנקים בישראל.
    מהנתונים עולה כי ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים בחו"ל זינקו עד פי חמישה. שיעור הפסדי האשראי מתיק האשראי עלה מ-0.5% ל-2.1%. למרות העלייה החדה, מרבית הבנקים לא רשמו הפסדים, והצליחו לרשום רווחים ברבעון הראשון, אך אלה היו נמוגים ב-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
    "הפסדי האשראי, לצד הפסדים בגין התממשות סיכוני שוק ברבעון הראשון, צפויים להשפיע משמעותית על השורה תחתונה של הרווח של הבנקים. למרות זאת, יחסי ההון צפויים להישאר גבוהים והבנקים יוכלו לספוג את הפגיעה", כותבים בפיקוח על הבנקים. ובר הוסיפה המכתב שכתבה בפתח הדו"ח: " לבנקים יש יכולת לעבור את המשבר ולהישאר יציבים גם בתרחישים החמורים יותר. הערכה זו ניכרה גם בהתנהגות ואמון הציבור במהלך המשבר, שלמרות חומרת האירוע והירידות החדות במדדי המניות של הבנקים בחודש מרץ, הגדיל את פיקדונותיו בבנקים בצורה משמעותית".

    היקף האשראי שמעמידים הבנקים למשקי הבית (לא כולל משכנתאות) צנח בכמעט 7 מיליארד שקל בתוך חודשיים, כך עולה מהדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם היום. מדובר בירידה חדה של 4.5% בתוך חודשיים, המשקפת קצב שנתי של ירידה של 27%. ככל הידוע מזה לפחות עשור לא נרשמה ירידה חדה כ"כ באשראי הצרכני.
    בבנק ישראל מציינים כי הירידה נובעת משילוב של ירידה בביקוש ובהיצע. "ישנה ירידה בביקוש לצריכה פרטית, המתבטאת גם בירידה בשימוש בכרטיסי אשראי, וזאת לצד צמצום פעולות שיווק אקטיביות של הבנקים", הם כותבים.
    נציין כי הבנקים שיווקו באגרסיביות הלוואות למשקי הבית בשנים האחרונות. הלוואות אלה הולכות ונפרעות, ומנגד הבנקים כמעט והפסיקו בשיווק יזום של הלוואות, וכנראה גם בררניים יותר באישור הבקשות. התוצאה ירידה מהירה יחסית בסך האשראי הצרכני. סביר כי כעת כאשר המשק מתחיל לחזור לפעילות, תיבלם הירידה החדה הזו, אך עדיין - היקף ההלוואות החדשות שיינתנו יהיה נמוך מאלה שייפרעו.
    כמו כן סביר להניח כי התמונה המלאה על שוק האשראי הצרכני חמורה עוד יותר. ככל הידוע רוב גופי האשראי החוץ בנקאי (המהווים 20% משוק ההלוואות למשקי בית) כמעט וקפאו לחלוטין במשבר, כך שסך הירידה של היקף ההלוואות בשוק הייתה כנראה חדה יותר.
    מגמה דומה, אם כי פחות חדה נרשמה באשראי לעסקים קטנים, שירד בחודשים מרץ-אפריל ב-1.9 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-2%, אולם הסיבה לכך שעיקר ההלוואות למגזר זה ניתנו במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה שהוקמה עקב המשבר. לקרן זו לקח זמן להתניע, ועיקר ההלוואות בה ניתנו בשבועות האחרונים, ולכן הדבר עדיין לא משתקף במלואו בנתוני מרץ-אפריל. נכון להיום הוגשו 54 אלף בקשות לקרן, מתוכן נבדקו 31 אלף ואושרו 21.5 אלף בהיקף כספי של 8.2 מיליארד שקל. כשליש מהבקשות סורבו.
    עלייה חדה בשוק המשכנתאות
    לעומת זאת בשוק המשכנתאות והאשראי לעסקים נרשמה עלייה חדה בהיקף הפעילות בחודשים מרץ-אפריל: תיק המשכנתאות גדל ביותר מ-7 מיליארד שקל תוך חודשיים, והאשראי העסקי זינק ב-22 מיליארד שקל: "חלק ניכר מהאשראי החדש ללקוחות אלה הועמד על בסיס ניצול של מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלה טרום המשבר", מציינים בבנק ישראל.
    בעוד מגמת השינוי בהיקף האשראי שונה לפי תחומי הפעילות, בכל הקשור לריבית בהלוואות, המגמה בסך הכל דומה: יציבות ברמת הריבית. היציבות הזו אינה טריוויאלית, שכן עלות מקורות המימון לבנקים התייקרה, וכן רמת הסיכון במשק. הבנקים אף ניסו בתחילת המשבר להעלות מחירים, אך המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר שלחה להם מכתב רשמי ובו ביקשה מהם שלא לעשות זאת. בינתיים נראה כי המסר עבר, והריבית נותרה פחות או יותר יציבה בתחומים השונים: בעסקים קטנים היא אפילו ירדה מ-5% בחודש פברואר ל-3.77% בשל ערבות המדינה בהלוואות החדשות, שמקטינה את הסיכון.
    לעומת זאת במשכנתאות, שהן הלוואות לטווח ארוך נרשמה עלייה מסוימת: במגזר השקלי אמנם הריבית נותרה כמעט ללא שינוי ועלתה מ-2.46% ל-2.53%, אולם במגזר הצמוד נרשם זינוק של 0.5% ל-3.13%.
    הפיקוח על הבנקים פרסם גם נתונים עדכניים בנוגע להיקף דחיית החוב שהמערכת הבנקאית ביצעה ללקוחותיה מאז פרוץ המשבר. עד כה אישרו הבנקים 470 אלף בקשות לדחיית תשלומי הלוואות בסכום של קרוב ל-6 מיליארד שקל. סך האשראי בגינו הוגשו הבקשות עומד על 141 מיליארד שקל- 13.3% מההלוואות.
    לכל הויתורים וחלוקת האשראי של הבנקים יהיה מחיר. הבנקים צפויים לרשום קיטון דרמטי ברווחיהם השנה, וגידול משמעותי להפרשות להפסדי אשראי. בפיקוח על הבנקים ציינו זאת בדוח שלהם, אך התקשו להעריך מה יהיו המספרים. יחד עם זאת, הם פרסמו נתונים עדכניים מדוחות של בנקים בארה"ב ובאירופה, שיכולים להוות אינדיקציה טובה לצפוי גם בבנקים בישראל.
    מהנתונים עולה כי ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים בחו"ל זינקו עד פי חמישה. שיעור הפסדי האשראי מתיק האשראי עלה מ-0.5% ל-2.1%. למרות העלייה החדה, מרבית הבנקים לא רשמו הפסדים, והצליחו לרשום רווחים ברבעון הראשון, אך אלה היו נמוגים ב-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
    "הפסדי האשראי, לצד הפסדים בגין התממשות סיכוני שוק ברבעון הראשון, צפויים להשפיע משמעותית על השורה תחתונה של הרווח של הבנקים. למרות זאת, יחסי ההון צפויים להישאר גבוהים והבנקים יוכלו לספוג את הפגיעה", כותבים בפיקוח על הבנקים. ובר הוסיפה המכתב שכתבה בפתח הדו"ח: " לבנקים יש יכולת לעבור את המשבר ולהישאר יציבים גם בתרחישים החמורים יותר. הערכה זו ניכרה גם בהתנהגות ואמון הציבור במהלך המשבר, שלמרות חומרת האירוע והירידות החדות במדדי המניות של הבנקים בחודש מרץ, הגדיל את פיקדונותיו בבנקים בצורה משמעותית".

    מקור המאמר: כלכליסט

    קישור למאמר המקורי
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.