x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    Sharon209

    אג"ח קורונה

    שלום ,
    האם המגפה יצרה סוג חדש של אגרות חוב? והאם יש הגדרות ברורות לאג"ח זה?
    אני יודע שחלק מהתקבולים של אג"ח הקורונה משמשים למימון פיתוח חיסונים וטיפולים וכו..

    Sharon209 אתמול, 15:47 עבור לתגובה האחרונה
    דוידיק

    מנית עזריאלי בדרך לירידות?

    שלום, בתקופה האחרונה חלה ירידה במניה ובשנה האחרונה היא ירדה קרוב ל 30%.
    האם החשש מגל שני (של קורונה) מוביל את המניה לירידות?
    או להפך, תנועת המבקרים והפדיונות אשר גדלים באופן עקבי מיום ליום הם אלו...

    דוידיק אתמול, 13:11 עבור לתגובה האחרונה
    קלוד

    הנפט ממשיך לטפס?

    היי לכולם,
    האם סקטור האנרגיה ממשיך להתאושש?
    ארגון אופ"ק צפוי להתכנס היום. האם הצפי לפגישת ארגון אופ"ק יביא לסנטימנט חיובי?
    תודה לעונים.

    קלוד אתמול, 12:32 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    נוקוטו

    באלבר לא רק מדברים - החברה רכשה אג"ח של עצמה ב-51 מיליון שקל

    אגרות החוב עדיין בתשואת זבל, אבל על רקע התמיכה של החברה, ירדו התשואות משמעותית.

    בעלי האג"ח של חברת הליסינג אלבר כבר ראו הסדר חוב מתקרב - תשואות האג"ח כבר היו בשחקים, אבל בהנהלת החברה הביעו...

    נוקוטו אתמול 12:04
    גרוס

    600 עובדים כבר פוטרו בענף הפיננסים וזו רק ההתחלה

    [RIGHT][COLOR=#000000][FONT=Arial]המשבר הכלכלי שנגרם ממגפת הקורונה מחלחל גם לענף הפיננסים. בשבוע שעבר פרסמו רבות מהחברות בתחום את דו"חות הרבעון הראשון ל־2020, מהם עולה כי לאחר שנים בהן הציגו החברות...

    גרוס 01.06.2020 08:57
  • אנחנו בפייסבוק

  • האם תרחיש של משבר משכנתאות אפשרי?

    שכירים ועצמאים רבים איבדו את הפרנסה שלהם, איך הם ישלמו את המשכנתא, האם דחיית החזרי המשכנתא עוזרת להם, ואיך אפשר להימנע ממשבר משכנתאות?

    "אצלנו זה לא יקרה", זה בדרך כלל מה שנוטים לאמר מקבלי ההחלטות ומומחי שוק ההון ברגע שעולה תרחיש הקיצון של משבר משכנתאות מדינת ישראל. לכאורה, אבל רק לכאורה, זוהי הנחת יסוד הגיונית, שהרי איך להשוות בכלל את מצב שוק המשכנתאות בארצות הברית שנת 2007 - ערב משבר המשכנתאות הגדול לזה שלנו? הרי ידוע לכל שבארצות הברית קיבלו רוכשי הדירות משכנתאות ענק בשווי 100 אחוזים, ולעתים אף יותר, של ערך הכנס. אצלנו זה הרב פחות וההנחיות בנושא זה אף החמירו במהלך השנים האחרונות.


    עם זאת, ובמיוחד בנקודת הזמן הנוכחית של משבר הקורונה, תרחיש אפוקליפטי יכול להתרחש גם אצלנו. ראשית דבר, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה, בחודש מרץ האחרון, דווחנו על לקיחת משכנתאות על ידי ציבור הרוכשים בהיקף שיא של כ-9 מיליארדי שקלים. ובמילים אחרות, אלפים רבים של רוכשי דירות הצטרפו לעוד מאות אלפים שנטלו במרוצת השנים האחרונות משכנתאות בהיקף ממוצע של כ-850 אלף שקל לבית אב והחזר חודשי בהתאם. האבסורד הגדול הינו בכך שחלק נכבד מקרב אותם נוטלי משכנתאות (להערכת משרדנו כ-20 אחוזים בקירוב) הינם שכירים ועצמאיים המצויים כיום בסטטוס של חל"ת, פיטורין או שהעסק שלהם עומד על כרעי תרנגולת בשל המשבר הנוכחי.

    אז מה גרם לכל כך הרבה ישראלים לקחת כמות אדירה שכזו של משכנתאות ענק?
    נתחיל מכך שקצב התחלות הבנייה הגיע בשנה האחרונה לכ-50 -45 אלף, אולם בפועל מספר הדירות הזמינות היה קטן בהרבה ועמד על כ-15-18 אלף בלבד. נתון זה כשלעצמו יצר מצב של "ביקושים כבושים" בשוק הדיור במהלך השנה האחרונה, וביקושים אלה אכן התפרצו יותר ויותר במהלך השנה האחרונה.


    בד בבד הפרסומים, חדשות לבקרים, אודות חשש שהריבית על המשכנתאות תעלה, מה שיגרום להחזר חודשי גבוה משמעותית, תדלקה אף היא את שוק המשכנתאות. בל נשכח גם כי לאחר עצירה מסוימת שהייתה לפני כשנתיים, החלו השנה מדדי הדיור לקבל תאוצה מחודשת כלפי מעלה, ובשיעור שנתי של 3.9 אחוזים (ויותר מכך באזור הביקוש במרכז הארץ) הביא אצל רוכשים פוטנציאלים רבים לתחושת דחיפות לרכוש דירה לפני שהמחיר ימשיך לעלות, אם זה כרוך במימון של משכנתא גבוהה.




    אין ספק גם שהעובדה שתכנית מחיר למשתכן הפכה ל"ברווז צולע", ביאה זכאים רבים לוותר על האופציה הזו ולחזור ולרכוש דירה יקרה יותר בשוק החופשי.


    סיבות אלה, כלכליות ופסיכולוגיות, הן שתרמו אם כן ללקיחת המשכנתאות הסיטונית, המעמידה ללא ספק רבבות בתי אב בסכנה ממשית של העדר יכולת להחזיר את המשכנתא, עובדה שעלולה להשפיע גם על המערכת הבנקאית ושוק ההון. זה תרחיש שיכול להתרחש וצריך להיערך אליו, זה תרחיש שיהיו לו, אם וכאשר יתממש, הלשכות גדולות על מחירי הדירות, ובכלל על כל המשק. במצב הזה - מה יוכלו לוקחי המשכנתאות לעשות כשלא תהיה להם עבודה ומה יוכלו הבנקים לעשות? לעקל את הדירות ולקחת אותן לעצמם?


    לכן זוהי לטעמי שעת מבחן קריטית למקבלי ההחלטות בכך הדרגים, הממשלה, האוצר, הממונה על הבנקים וראשי הבנקים עצמם, למצוא מראש פתרונות יצירתיים שימנעו את תרחישי הקיצון הללו.


    בעבר כבר הצעתי, להפריד בין הריבית הכללית במשק לבין הריבית על המשכנתאות. ריבית דיפרנציאלית אולי לא תפתור את הבעיה כולה, אולם תיצור בטחון ושקט נפשי אצל חלק נכבד מנוטלי המשכנתאות, תמנע מצב של עלייה משמעותית בהחזר החודשי וגם הבנקים לא ייפגעו מכך.




    הצעה נוספת, הקשורה בחבל הטבור למשבר הקורונה, הינה שהמדינה תערוב לבנקים ותאפשר להם לפרוש באופן דיפרנציאלי את החזר המשכנתא לפי האפשרויות של כל אחד ואחד. לדוגמא, מי שהפך למובטל בעקבות הקורונה, החזר המשכנתא שלו יידחה בחצי שנה ורק לאחר מכן יתחיל באופן מדורג להחזיר אותה. במידה וייגרם נזק מצטבר לבנק כזה או אחר, המדינה תערוב לפצות אותו.


    בד בבד זוהי הזדמנות פז, ובמיוחד כשככל הנראה נסתם הגולל על תכנית מחיר למשתכן, לחזור למודל הוותיק של סיוע דיפרנציאלי לזכאים, כפי שהיה במשך עשרות שנים עד 2003. לפי מודל זה כל זכאי ייהנה מ"ניקוד" שיכלול בתוכו מרכיבים דוגמת שרות צבאי, הכנסה כוללת של בני הזוג, הטבות מדינה לרוכשים בפריפריה, כולל הלוואות, מעניק מקום ומשכנתא משלימה. נכון. זה יעלה למדינה לא מעט כסף, אולם בשונה ממחיר למשתכן, כסף זה לא יבוזבז לריק וייצר הרבה יותר איזון וסדר בכל מה שקשור לשוק המשכנתאות המבולבל.

    מקור המאמר: ביזפורטל

    קישור למאמר המקורי
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.