ישראל אינה מעצמה כלכלית

במדדים המאקרו-כלכליים, מצב מרבית מדינות ה-OECD טוב יותר מבישראל




בישראל רווחת הסברה שהמדינה היא מעצמה כלכלית, שנהנית מצמיחה כלכלית גבוהה, מיחס חוב-תוצר נמוך, מאבטלה נמוכה, משכר צומח ועוד. ננסה לאתגר תפיסה זו בעזרת כמה מנתוני ארגון ה-OECD. נתחיל מהמדד המקובל תוצר לנפש, שמשמש למדידת רווחה חומרית. בשנים 2018-2009 צמח התוצר לנפש, ריאלית, בכ-18.1%. צמיחה נאה ממוצעת של כ-1.6% בשנה.


אומנם צמחנו מהר, אולם בארגון ה-OECD יש מדינות שצמחו מהר מאיתנו, ובהרבה. צ'כיה, אסטוניה, סלובקיה, קוריאה-הדרומית, ליטא, לטביה, פולין והונגריה. כולן עם תוצר לנפש הקרוב לתוצר לנפש הישראלי, שצמחו בממוצע ריאלית בכ-32% בתקופה המדוברת, כ-2.8% בשנה. לצורכי נוחות, נקרא להן "מדינות הייחוס".


טיעון-נגדי נפוץ הוא שמדינות הייחוס הן עניות, ולכן הן צומחות מהר יותר ממדינות עשירות, כך שהנתונים לא צריכים להפתיע. זהו טיעון שלא מחזיק מים. ראשית, המדינות הללו כבר מזמן לא הרבה יותר עניות, רחוק מכך, וקוריאה-הדרומית אף עשירה מאיתנו. שנית, כשהיינו ברמות תוצר לנפש נמוכות יותר בשנות ה-90, לא צמחנו כמו שהמדינות הללו צומחות היום.


טיעון-נגד נוסף שעלול לעלות הוא ההשקעה בביטחון, שלפיו ישראל נאלצת להשקיע משאבים רבים בביטחונה, ולכן הצמיחה שלה לא גבוהה. גם טיעון זה אינו ממש אמין. אומנם נכון שההשקעה בביטחון פוגעת בצמיחה הכלכלית, אבל ישראל לא יכולה להיות בו-זמנית מדינה נחשלת הסובלת מצמיחה נמוכה בעקבות השקעה גבוהה בביטחון, וגם מעצמה כלכלית הנהנית מצמיחה גבוהה.


נתונים אחרים המייצגים את חוזקה של הכלכלה אינם טובים בהרבה. ניקח לדוגמה את יחס החוב-תוצר, המייצג יציבות פיסקלית של הממשלה. במדינות הייחוס, פרט להונגריה, יש יחס חוב-תוצר נמוך מבישראל. הנמוך ביותר נמצא באסטוניה - כ-8% מהתוצר בלבד. אומנם יחס החוב-תוצר במדינות הללו עלה בשנים 2009-2018, אבל הוא עדיין נמוך מבישראל באחוזים רבים.


ובנוגע לשיעורי האבטלה - בהונגריה, צ'כיה, פולין וקוריאה-הדרומית שיעור האבטלה נמוך יותר מבישראל, ובכל מדינות הייחוס ירדה האבטלה בתקופה זו מהר יותר מבישראל בהבדל ניכר, לרבות במדינות שבהן האבטלה נמוכה יותר, שבהן קשה יותר להוריד את שיעור האבטלה מלכתחילה. אפילו בשכר הריאלי מצבנו פחות טוב מבמדינות הללו. לפי נתוני ה-OECD, בישראל עלה השכר הריאלי בתקופה המדוברת בכ-7% בלבד, בעוד שבמדינות הייחוס הוא עלה בכ-25% בממוצע.

בכלל המדדים המאקרו-כלכליים שבדקנו, מצב רוב המדינות בארגון ה-OECD טוב יותר. הן צומחות מהר יותר, בעלות יחס חוב-תוצר נמוך יותר, האבטלה יורדת מהר יותר, והשכר הריאלי עולה מהר בהרבה. אם ישראל היא מעצמה כלכלית איתנה, מה זה אומר על המדינות הללו? פרט לקוריאה-הדרומית קשה להגיד עליהן שהן מעצמות כלכליות, או איזה כוח כלכלי יוצא דופן. כל זאת אף בלי שבדקנו מעצמות אמיתיות, כמו גרמניה וארצות-הברית, או כלכלות קטנות ועשירות כמו דנמרק ונורבגיה.


הנתונים לא תומכים בתזה, שישראל היא איזו מעצמה כלכלית יוצאת דופן בעולם המערבי. אומנם מצבנו לא רע מבחינת המדדים המאקרו-כלכליים, אבל בל נשלה את עצמנו ואל לנו להתהדר בנוצות לא לנו. לפי המלצות הארגון ישראל תוכל להתהדר בנתוניה אם תבצע כמה רפורמות. לדברי ה-OECD, ישראל תשפר את צמיחתה אם תיישם צעדים אלה: פתיחת המשק לסחר חופשי, השקעה בתשתיות, הגמשת שוק העבודה; וגם ביצוע רפורמה במערכת החינוך. מי ייתן והנהגת ישראל תשכיל להקשיב, ולעשות.