x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    מנחם

    הצדק נעשה מלמעלה

    בחנות שוקקת חיים, אישה לבושה היטב
    עם מעיל לבן מהודר דיברה עם אישה
    אחרת שעמדה ליד. זו הייתה אימא צעירה,
    לבושה בפשטות, עם עגלת תינוק וילדה
    קטנה עם משקפיים.

    קולה של הגברת המגונדרת היה מנומס, ...

    מנחם היום, 16:16 עבור לתגובה האחרונה
    abupeleg

    שימו לב, החברה קיבלה הזמנת המשך בסך 6.5 מיליון...

    שימו לב, החברה קיבלה הזמנת המשך בסך 6.5 מיליון שקל ממשרד הביטחון

    abupeleg היום, 11:14 עבור לתגובה האחרונה
    מנחם

    תקשיבו יקרים שלי ותקשיבו לי טוב לא סתם היא נקראת...

    תקשיבו יקרים שלי ותקשיבו לי טוב לא סתם היא נקראת קרן העושר ואסביר את עצמי מדינות הנפט התעשרו לא בגלל שהקימו שם קרן עושר אלא בניהול נכון של התגליות כול נסיכויות הנפט לא השכירו או מכרו או נתנו לכול...

    מנחם היום, 10:15 עבור לתגובה האחרונה
  • אנחנו בפייסבוק

  • מחקר בנק ישראל: רכישות הדולרים הצליחו להחליש את השקל

    מהמחקר עולה כי השפעת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נובעת לא רק מההשפעה הישירה של רכישת הנכסים, אלא גם מהאיתות שההתערבות של הבנק מספקת ביחס למדיניות המונטרית שלו




    עצם ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש מסוים, ולו גם בהיקף קטן, הביאה לפיחות של 1.1% עד 1.4% בשער החליפין של השקל באותו חודש, כך עולה ממחקר חדש שנערך הבנק ישראל.


    תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נובעת לא רק מההשפעה הישירה של רכישת הנכסים, אלא גם מהאיתות שההתערבות של הבנק מספקת ביחס למדיניות המונטרית שלו.


    את המחקר ערכה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שהתמקדה בהשפעת התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ על שער החליפין של השקל בשנים 2015-2009.


    בנק ישראל חזר להתערב בשוק מטבע החוץ במארס 2008, לאחר כעשור שבמהלכו לא התערב כלל בשוק. בתחילה נעשתה ההתערבות בסכומים קבועים מראש של 25 מיליון דולר ליום, שמאוחר יותר הוגדלו ל-100 מיליון דולר ליום. באוגוסט 2009 שינה הבנק את המדיניות, ועבר להתערב על פי שיקול דעתו בסכומים שאינם קבועים מראש. המחקר של ריבון בחן האם התערבות הבנק בשוק המט"ח תרמה לפיחות בשער החליפין (או האטה את מגמת הייסוף), בהתאם לכוונות הבנק.


    תוצאות המחקר מראות כי בתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעתו של הבנק, החל מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, כל 100 מיליון דולר של רכישות תרמו לפיחות של 0.07% עד 0.09% בשער החליפין. עבור ההיקף החודשי הממוצע באותה תקופה, 830 מיליון דולר, נמצאה השפעה של כ-0.6% על שער החליפין באותו החודש.


    בחישוב אלטרנטיבי שבחן לא את היקף ההתערבות, אלא את עצם קיומה התערבות בסכום כלשהו בחודש מסוים, נמצא כי עצם התרחשותה של התערבות הביאה לפיחות של 1.1% עד 1.4% בשער החליפין באותו החודש. תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות נובעת גם מהאיתות לגבי המדיניות המונטרית הכללית של הבנק, ולא רק מההשפעתה הישירה של ההתערבות על שוק הנכסים.


    הבחינה האמפירית של הגורמים המשפיעים על ההתערבות העלתה כי הבנק מתערב כאשר הוא מעריך ששער החליפין הריאלי סוטה (ובתקופת המחקר - גבוה) ביחס לשער החליפין של שיווי המשקל של הטווח הארוך. גם לרמת היתרות ביחס לתוצר יש השפעה על ההתערבות, וככל שהרמה נמוכה יותר כך גדלה ההתערבות. עוד נמצא שגידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות.


    בחלק מהתחשיבים אף נמצא שככל שהציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות יותר, ייטה הבנק להתערב יותר. כלומר, ההתערבות בשוק המט"ח מהווה גם כלי נוסף לקידום בהשגת יעד האינפלציה של הבנק.

    מקור המאמר: TheMarker

    קישור למאמר המקורי
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות