פתרון להתייבשות הבורסה: וול סטריט קטנה בתוך תל אביב

הבורסה מנהלת מגעים להקמת זירת מסחר לחברות טכנולוגיה עם שותף גלובלי ■ חידוש נוסף שעל הפרק: זירות זעירות שיתנו מענה לשחקנים בתחום המימון האינטרנטי
הנהלת הבורסה במגעים מתקדמים להקמת זירת מסחר לחברות טכנולוגיה עם שותף גלובלי. הזירה החדשה, שזוכה לברכת רשות ניירות ערך, תתנהל לפי כללי מסחר שונים מאלה הנהוגים בבורסה המקומית: באנגלית, לפי כללי הדיווח החשבונאי האמריקאי, ולפי כללי רישום ורגולציה מקלים.
מטרתה של הזירה החדשה היא לאפשר לחברות הטכנולוגיה הבינוניות של ישראל לגייס הון בישראל, במקום להימכר למשקיעים זרים - ברירת המחדל המקובלת כיום. בכך, הנהלת הבורסה מקווה גם לאושש את שוק ההון המקומי, שסובל מגל מחיקות מתמשך של חברות ציבוריות ומהצטרפות דלה של חברות חדשות, וגם לסייע לכלכלה הישראלית.
ישראל מתקשה לגדל חברות טכנולוגיה גדולות, לא מעט בשל קשיי מימון שבהם נתקלות החברות הבינוניות - בשעה שגופי החיסכון הפנסיוני בישראל משוועים לחברות שיוכלו להשקיע בהן. זירה כזאת יכולה לגשר על הפער בין צורכי המימון של חברות הטכנולוגיה הבינוניות לבין צורכי ההשקעה של גופי החיסכון הפנסיוני.

כדי שתצליח למשוך אליה את חברות הטכנולוגיה הבינוניות, זירת המסחר החדשה מתוכננת להיות חדשנית בכללים ובתפישה שלה. למעשה, זאת תהיה זירת מסחר אמריקאית לכל דבר, רק בישראל. הדיווח של החברות הנסחרות יהיה באנגלית, ולפי כללי החשבונאות האמריקאיים. בהנהלת הבורסה שוקלים לצרף לזירה החדשה שותף גלובלי, כדי שתהיה לגיטימית ואטרקטיבית יותר.

כללי הרישום לזירת המסחר החדשה יהיו ידידותיים בהרבה מאלה המקובלים בישראל. בנוסף, המדען הראשי יצטרף להשקעה בניסיון לייצר כמה גופי אנליזה שיסקרו את החברות שייסחרו בזירה — אחרי הכל, ניתוח אנליסטי הוא הבסיס לכניסת משקיעים לחברות. ייתכן שגם החיתום, כלומר הדרך שבה מוכרים את המניות למשקיעים, יהיה על פי השיטה האמריקאית: החתם קונה את כל המניות, ולאחר מכן מפיץ אותן למשקיעים.
הנהלת הבורסה לוחצת על הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר על מנת שיקל את כללי הרגולציה שלו, למשל ויתור על הדרישה מהגופים המוסדיים להשתתף באסיפות של החברות שהם משקיעים בהן. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, מדגיש כי הרגולציה בשוק ההון המקומי מכוונת לטפל בסיכונים הנובעים מממשל תאגידי לקוי — עסקות בעלי עניין, שכר מנהלים וכו' — בשעה שבחברות הטכנולוגיה הבינוניות פעמים רבות כלל אין גרעין שליטה, ובכל מקרה הסיכון הוא עסקי, ולא סיכון של ניהול תאגידי.
כדי להגביר את הסחירות בזירה החדשה, בבורסה מתכוונים לבצע במקביל צעד נוסף של רישום אוטומטי למסחר של מניות חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בארה"ב. רישום כזה, שצפוי גם הוא לקבל את אישור רשות ניירות ערך, עשוי להביא למאסה גדולה של חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בתל אביב — מה שיאפשר לפרסם מדד טכנולוגיה כולל (סטארט־אפ ניישן). מיתוג כזה של המדד עשוי למשוך גם משקיעים זרים להשקיע בחברות הטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב, ובכך להגדיל עוד יותר את הסחירות בהן.




הגיע הזמן להחזיר
את הבנקים לשוק

נוסף על זירת המסחר החדשה, בבורסה של תל אביב ממתינים לאישור הצעת החוק שתאפשר לפתוח זירת מסחר פרטית לחברות סטארט־אפ, למשל כדי שעובדים יוכלו למכור את האופציות שקיבלו מהחברות המעסיקות אותם. בבורסה מעריכים שלזירות מסחר פרטיות זעירות כאלו יש עתיד בכל מקרה בשל התפתחות מימון ההמונים (Crowd Funding). משקיעים זעירים שהשקיעו בחברות דרך מימון המונים יוכלו למצוא בזירות הזעירות הללו מענה לצורך שלהם למכור את ההשקעה.
בנוסף, בבורסה פועלים לשינוי כללי עשיית השוק. כך, עמלות המסחר ישתנו: עושי השוק יקבלו עמלות מסחר, והצד השני לעסקה ישלם — בניגוד למצב הקיים שבו שני הצדדים לעסקה, הקונה והמוכר, משלמים עמלה זהה לבורסה. בנוסף, הבורסה מנסה ללחוץ על הפיקוח על הבנקים לבטל את האיסור בן 33 השנים על הבנקים לעסוק בעשיית שוק — איסור שהוטל בימי המפולת במניות הבנקים ב–1983.