ניתוח מדד המחירים: הצרכן הישראלי ותרומתו לדפלציה

בחינת הסעיפים המרכזיים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן מגלה שכמעט בכולם נרשם השנה שינוי נמוך בממוצע חודשי, ביחס לעשור האחרון

ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.3%, ובכך הפתיע את מרבית הכלכלנים והמשקיעים. סיטואציה שבה מחירים יורדים במשק לאורך זמן, אינה נחשבת לבריאה, לאור העובדה שצרכנים המזהים את מגמת הירידה יעדיפו לדחות רכישות, מתוך ציפייה להמשך מגמת ירידת המחירים. התנהגות צרכנית זו תביא לצריכה נמוכה יותר בהווה, ותוביל להמשך ירידת מחירים, וחוזר חלילה. מצב זה כמובן יוביל להקטנת הייצור מצד חברות, וכן להאטה כללית במשק.


סיטואציה כזו אמורה להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות המרכזיים במשק. יחד עם זאת, בחינת נתוני הצריכה הפרטית בחודשים האחרונים מציגה תמונה חיובית למדי: בפדיון רשתות השיווק נרשמה עלייה של 2.9% בחודשים יולי-ספטמבר, ובאותה התקופה אף חלה עלייה של 5.9% בסך הרכישות בכרטיסי אשראי; מאומדני תוצר ראשונים לשנת 2014 כולה, מסתמן כי חלה עלייה של 3.4% בהוצאה לצריכה פרטית - שיעור גידול דומה לזה שנרשם בשנה שעברה. לאור נתונים אלו, מסתמן כי הדפלציה אינה נובעת מרמה נמוכה של ביקושים.
דפלציה מחזורית או מבנית?
דפלציה מחזורית היא כזו הנגרמת מירידת ביקושים ומהאטה כללית במחזור העסקים של המשק. להערכתנו, במקרה הנדון לא מדובר באינפלציה מחזורית אלא באינפלציה מסוג אחר המכונה "דפלציה מבנית". זוהי סיטואציה של ירידת מחירים אשר נוצרת לדוגמה משינוי טעמם של הצרכנים, או לחלופין מצד ההיצע - למשל שיפור טכנולוגי שיוביל לעלויות ייצור זולות יותר, שיובילו לרמות מחירים נמוכות יותר, וזאת ללא קשר לרמת הביקושים הקיימת במשק.
אין ספק כי מאז 2011, השנה שבה קמו קול צעקה ודרישה לצדק חברתי, החל שינוי תפיסתי בקרב הצרכן הישראלי, שהפך למפוכח ומתוחכם יותר בכל הקשור לסל הצריכה הכולל. אינדיקציות לכך ניתן למצוא בשירותי הדואר הקורסים מהיקף החבילות הגבוה, שמגיע מעבר לים ונרכש על ידי צרכנים ישראלים שגילו בחו"ל מוצרים דומים או זהים לאלו הנמכרים בארץ, במחירים זולים יותר באופן משמעותי.

דוגמה נוספת לשינוי בטעמי הצרכן הישראלי היא גידול של 2.2% בהיקף המכירות בסניפים זהים ברשת הקמעונאות רמי לוי במחצית הראשונה של השנה, ביחס למחצית המקבילה אשתקד, וזאת למול ירידה של 2.1% בהיקף המכירות ברשת שופרסל עבור אותה תקופה.
מעבר לשינוי טעמם של הצרכנים, דוגמה נוספת לשינוי מבני בישראל התורם לתהליך הדפלציוני היא שינויים רגולטוריים במגוון תחומים, אשר תורמים לתחרות גבוהה יותר בין חברות, תחרות המובילה לירידת מחירים בענף. תחום הסלולר מהווה דוגמה טובה לכך שהתעצמות התחרות הובילה לירידה דרמטית ברמות המחירים, שכמובן תרמו את חלקם לדפלציה.
למעשה, בחינת הסעיפים המרכזיים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן מגלה תמונה שבה כמעט כל סעיפי המדד (פרט לחינוך, תרבות ובידור) הציגו שיעור שינוי נמוך יותר בממוצע חודשי מתחילת השנה, ביחס לשיעור השינוי החודשי הממוצע שהציגו בעשור האחרון באותם חודשים. כלומר, אין מדובר בסעיף בודד וחריג, אשר עליו ניתן "להפיל" את האשמה לדפלציה.
המשמעויות מבחינת ההשקעות
ברמת ההשקעה, לדפלציה קיימות מספר משמעויות. ראשית נציין, כי יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על טווח של 1%-3%, כלומר בשנה האחרונה החטיא בנק ישראל את יעדו. הדרך הקלאסית של הבנק לעודד את האינפלציה היא באמצעות תהליך של הורדת ריבית, אשר תקטין את הכדאיות לחיסכון ובכך תעודד את הצריכה הפרטית.
במצב כזה התגברות הביקושים תוביל לכך שהמחירים במשק יחזרו לעלות. אך כפי שתיארנו, המקרה הנוכחי אינו של חולשה בביקושים, כך שהשפעתה של ריבית נמוכה (שכבר הגיעה לרמת שפל היסטורית) על הדפלציה עומדת בסימן שאלה.
יחד עם זאת, הריבית הנמוכה במשק, והערכות הכלכלנים כי היא תישאר כזו לאורך זמן, מהווה סביבה כלכלית תומכת להשקעות ולהסטה של כספי המשקיעים מפיקדונות בעלי ריבית אפסית לנכסים בעלי פרופיל סיכון-סיכוי גדול יותר.
נציין, כי הדפלציה מהווה בשורה טובה גם עבור החברות והאנשים שלוו כספים תוך הצמדה למדד, וזאת לאור הקיטון בהוצאות המימון שלהם. כמובן שגם הריבית בהלוואות שנלקחו בריבית פריים מעניקה נחת לאלו שהעריכו נכונה את הגעתה של ריבית בנק ישראל לשפל. לדפלציה השפעה עקיפה גם על שער החליפין, כיוון שהישארותה של הריבית המקומית נמוכה ביחס לצפי של עליית ריבית בארה"ב בשנת 2015, תורמת להתחזקותו של הדולר ביחס לשקל.


לסיכום, התהליכים המבניים שהובילו לדפלציה בשנה האחרונה ממשיכים ללוות אותנו גם בעת הנוכחית. מעבר לכך, להערכתנו, גם בהיבט העונתיות אנו צפויים למדדים נמוכים (חלקם אף צפויים להיות שליליים) במהלך החודשים הקרובים.
יעד המחירים של בנק ישראל:
על פי חוק בנק ישראל, מטרתו המרכזית של הבנק היא שמירה על יציבות מחירים. הטווח שנקבע על ידי הממשלה, בהתייעצות עם הנגיד, עומד על 1% עד 3% בשנה. מטרותיו הנוספות של בנק ישראל הן תמיכה בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים החברתיים, וזאת בתנאי שאין פגיעה ביעד יציבות המחירים

הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם