Sharon209

בנק הפועלים עבר בעשור האחרון טלטלות חמורות בתחום העסקי, הניהולי והתדמיתי שפגעו בו קשות ■ אם שרי אריסון תשלים את העסקה למכירת מחצית השליטה - מדובר בחדשות טובות לבנק, ולא רק בגלל הבעת האמון של משקיעים בו
עסקת המכירה של 49% מגרעין השליטה בבנק הפועלים (2,464 +2.11%) למשקיעים אמריקאים רחוקה מאוד מסיום, ואין ודאות שהיא תתממש. ואולם אם היא אכן תצא לפועל, ובהנחה שמדובר במשקיעים ראויים, אלה חדשות טובות לבנק, ולא רק בגלל הבעת האמון של משקיעים בו.

הבנק עבר בעשור האחרון כמה טלטלות חמורות בתחום העסקי, הניהולי והתדמיתי - שפגעו בו קשות. אלמלא היה מדובר בענף דואופוליסטי שנתון לפיקוח הדוק של בנק ישראל, סביר להניח שהטלטלות הללו היו מערערות את יציבותו. אחת הסיבות לטלטלות היתה מבנה הבעלות בבנק - שלטון יחיד של שרי אריסון חסרת הרקע הבנקאי. המצב הזה גרם לכך שמינתה את דני דנקנר ליו"ר הבנק במקום למנות אנשי מקצוע טובים. הסוף ידוע: דנקנר הודח מהבנק על ידי בנק ישראל, הורשע בפלילים פעמיים וישב בכלא שתי תקופות שונות.
הכנסת משקיעים חדשים לדירקטוריון הבנק יכולה לייצר איזונים ובלמים שהיו חסרים לו בעשור הזה, ושאולי יוכלו למנוע תקלות דומות בעתיד. כשהמדינה מכרה את השליטה בבנק הפועלים ב-1997 לקבוצת משקיעים בראשות תד אריסון ומשפחת דנקנר, נקבעו בהסכם התניות רבות, ובראשן התחייבות של אריסון המנוח להיכנס בנעלי הדנקנרים במידה שהם מסתבכים. בנק ישראל כמו צפה את הנולד, וזה בדיוק מה שקרה כמה שנים אחר כך. אריסון הבת רכשה את חלקם של הדנקנרים בבנק וגם את חלקם של המשקיעים האמריקאים - צ'ארלס שוסטרמן, מייקל שטיינהרדט, לן אברהמסון ולו רניירי - שגייס אביה בעת שרכש את השליטה בבנק.
https://www.themarker.com/markets/1.4460257
לאחר מותו של אריסון האב מכרו המשקיעים האמריקאים את חלקם בזה אחר זה, וכך נותרה אריסון בעלת שליטה יחידה בבנק. ואז הגיעו הצרות בזו אחר זו. קשה לדעת אם הצרות היו נמנעות אילו המשקיעים האמריקאים היו נשארים בגרעין השליטה בבנק. בעת ההפרטה של בנק הפועלים ב-1997 התפישה המקצועית של בנק ישראל היתה שבנק גדול כמו הפועלים מחייב גרעין שליטה עם כמה גורמים - כדי שיתקיימו בו איזונים ובלמים. דרישות נוספות היו שבעלי השליטה יהיו עם כיסים עמוקים כדי שיוכלו להזרים הון לבנק במידת הצורך, ושיהיו אלו בעלי שליטה מזוהים ששמים את כספם ולא משקיעים מוסדיים שמנהלים כסף של אחרים.
אבל מאז השתנתה התפישה לגמרי. כיום כבר לא מחפשים בעלי שליטה מזוהים, ולראיה בנק לאומי(1,868 +0.76%) ובנק דיסקונט (908.5 +1.02%) מתנהלים ללא גרעין שליטה. בנוסף, הוכח שבעלי כיסים עמוקים לא ממהרים להזרים הון לבנקים שבשליטתם, כפי שקרה עם מתיו ברונפמן ששלט בזמנו בדיסקונט.
הגופים שאיתם הגיעה אריסון להבנות הם חברת השקעות גדולה ושני גופים מוסדיים מארה"ב ששמם לא פורסם - אך הם מוגדרים על ידי אריסון כ"משקיעים אסטרטגיים". מדובר במודל שונה מזה שהיה עד כה בבנק הפועלים, אך עדיין לא דומה לזה של לאומי ודיסקונט. זהו מודל היברידי: אריסון כבעלת שליטה מזוהה עם כיסים עמוקים וגופים מוסדיים שמנהלים כספי אחרים לצידה. כלומר, שילוב של כסף פרטי וכסף של אחרים שיושבים יחדיו בגרעין השליטה. זה עדיין יותיר את השליטה בידי אריסון, אבל זו יכולה להיות התחלה לתהליך של יציאתה בהמשך מגרעין השליטה בבנק. זה תלוי בעיקר באיכות המשקיעים החדשים וביכולת שלהם להרגיע את בנק ישראל ולשכנע אותו שמדובר בשחקנים שיכולים לתרום לבנק ולאיכות הניהול שלו.

איכות המשקיעים החדשים חשובה מאוד גם כדי למנוע עשור אבוד נוסף בבנק וגם כדי לתת מענה לאיומים המשמעותיים שיצוצו בעשור הקרוב מהעולם הדיגיטלי. אין לבנק עשור נוסף לבזבז על טעויות ניהול קשות, תרבות ארגונית בעייתית ומינויים מפוקפקים שהדירקטוריון שלו לא ידע לבלום.