Behavioral Economist

ואז הוא אמר לי "הלוואי שבנקודה שאני נמצא הייתי מרגיש טוב, עם כל מה שאני עושה וזז ומזיז ודוחף, נתקעתי איפשהו..." את ההסבר שנתתי לו אני מביאה לפניכם כי כמו שהוא עובר את זה עכשיו ברור היה לי שגם לי יש תקופות כאלה ובעצם לכל אחד יש תקופות כאלה, כי החיים שלנו נעים בגלים מחזוריים, התקופות שאנחנו מרגישים בהם תקועים הן תקופות שחולפות, שימו לב שכל פעם יש תקופות כאלה של עשייה עצירה עשייה עצירה, העצירה הזאת מחזורית ממש כמו יום ולילה, (כתבתי על זה יותר בפירוט במאמר האחרון בבלוג אתר שלי) כשבלילה המוח לכאורה מתאפס ועושה ריסטרט כשבעצם בזמן הזה הוא מעבד ומעכל את כל החומר שספח אליו במשך כל היום, מנקה את המיותר ומסדר במגירות הנכונות את מה שנשאר. בתקופה הזאת שכביכול אנחנו תקועים ולא פעילים מנטאלית בכיוון המיזמים שלנו- המוח מעבד ומעכל את היכולות שצברנו וכשמתחילים שוב לחזור לפעילות זה קורה ממקום אחר של מדרגה גבוהה יותר, של מסוגלות אחרת. בפעם הבאה שניכנס למומנטום הזה, ולמעשה בכל פעם שמתחיל מחזור חדש של עשייה הוא מתחיל ממדרגה גבוהה יותר ויותר. מה שאומר שהפוטנציאל שלנו הוא אינסופי! נסו בעצמכם ותיווכחו.

תנועה לאינסוף.jpg