Behavioral Economist

עד לפני כמה שנים המושג "תודעה קולקטיבית" היה מתקשר עם סרטי מדע בדיוני בו תיארו קבוצה של אנשים החולקת חוויות, זיכרונות ותחושות. גם היום אנשי מדע מסרבים להתייחס לנתונים חדשים עד שיקבלו תוקף מדעי ויתפרסמו במאמרים ובכתב עת מדעי כלשהו. בשיחה עם חבר מדען טען כי "אם הטענות הללו, שמנוגדות לכל ידע אמין שיש ברשותנו כעת, יתבררו כנכונות, אז יהיה הזמן המתאים למצוא להם יישומים בחיי היומיום.. הלכאורה ממצאים ראשוניים הללו סותרים כל ידע מדעי מבוסס" עוד הוסיף חברי המלומד "אם, לאחר בדיקות חוזרות ונשנות, יתגלה שהממצאים תומכים בתיאוריה של "תודעה משפיעה" ואין תיאוריה אחרת סבירה שמסבירה את אותם ממצאים, כנראה ניאלץ לעשות מהפיכה בידע הקיים"
והדיוטה שכמותי, הסוגדת לעולם המדע ורואה בו ערך רב מעלה, כמי שחוקרת את עולם התודעה מזה שבע שנים, עניתי כי "ה'טענות' הללו מיושמות בחיי היומיום אלא שטרם עיגנו וגיבשו אותם בכללים ובחוקיות מסודרת וטרם פורסמה עבודת מחקר רצינית בעניין על מסקנותיה. ההתעסקות עם העולמות האלה כל כך טרייה וצעירה שמאוד קשה לטעון לקיומם המוחלט משום שטרם הוכחו מדעית מעל לכל ספק. מאידך, אם נשלול נושאים אלו על הסף לא נוכל לחקור את אמיתות קיומם משום שביטלנו אותם מראש, בתודעתנו.
האם ניתן לטעון לאי קיומו של דבר שקיים?
ואם לא היה הדבר קיים, האם ניתן היה לטעון לקיומו?"
היום המושג "תודעה קולקטיבית" מקבל תוקף מדעי בזכות עשרות מחקרים וגם בזכות ארבעה מגנומטרים מטעם גוף שנקרא "פרויקט התודעה הגלובלית" הממוקמים בקנדה, ליטא, ניו זילנד וערב הסעודית. בנוסף מפוזרים כ-130 מכשירים המודדים תודעה גלובלית מקומית במקומות שונים בעולם כתוצאה מאירועים שונים המשפיעים על התחושות של קבוצות אוכלוסייה במיקום מסוים.
לכל אדם תודעה משלו ולכל ארגון תודעה קולקטיבית המשפיעה ישירות על פעילות הארגון ותוצריו וכפועל יוצא על התוצאות הפיננסיות שלו.
בתמונה המצורפת- מדידה שוטפת של "פרויקט התודעה הגלובלית", מדידה תודעה גלובלית ערב ליקוי החמה באוגוסט ודוגמה למדידה במגנומטר בערב הסעודית.
לשאלות מוזמנים לפנות בתגובות.

פוסט בלינקדאין.jpg