adidi

"בנק ישראל רק הרוויח מיתרות המט"ח שלו", אומרת ורד יצחקי, מייסדת ומנכ"לית חברת הייעוץ פרוטקטיב, שקוראת לבכירי הבנק להתערב: "השקל התחזק כתוצאה ממלחמת מטבעות עולמית שבנק ישראל מסרב להשתתף בה"

1745651-700x370.jpg


"בנק ישראל חוטא לתפקיד שלו. הוא מראה חולשה וחוסר רצינות בכך שהוא מתערב באופן רנדומלי בשווקים. לכן, גם כוחות השוק 'אוכלים אותו בלי מלח'", אומרת ורד יצחקי, מייסדת ומנכ"לית חברת פרוטקטיב ייעוץ פיננסי.


דבריה נאמרים בזמן שבמסכים של בלומברג יורד שער הדולר לשפל של 3.49 שקלים ולשכת היצואנים מזהירה כי המפולת תחריף ותוביל לאסון כלכלי. "בנק ישראל חייב להראות אגרסיביות, נחישות ולצאת בהצהרות כדי להתמודד עם כוחות השוק", אומרת יצחקי.


לדבריה, גם משרד האוצר אחראי על החולשה בשוק המט"ח. "משרד האוצר לא נותן גב לבנק ישראל ומנגח אותו על כל צעד שהוא עושה ובכך מחליש אותו".


יש הטוענים כי אסור להתערב בשער השקל־דולר.


"אני לא מסכימה. מי שאומר שאסור להתערב בשער השקל־דולר לא מכיר את השוק. אם לא מתערבים יוצרים נזק גדול מאוד ליצואנים. חלקם על סף פשיטת רגל. רק לפני כמה ימים ישבתי בחברה יצואנית גדולה ויציבה, הם אמרו לי שהם בדרך לבצע רה־ארגון, מנסים לצמצם ולראות את מי ניתן לפטר ומאיזה שווקים ניתן לצאת".


לדבריה, "אנו נמצאים במצב שלא היה מעולם: כל המטבעות נחלשו מאוד מול השקל — הדולר, היורו, הליש"ט והפרנק השווייצי — סל המטבעות הגיע לשפל היסטורי. בשל מצב זה היצואנים לא יכולים להגיד 'הדולר חלש, אז נמכור תוצרת באירופה'".


יצחקי גורסת כי "השקל התחזק כתוצאה ממלחמת המטבעות הכלל העולמית שבנק ישראל מסרב להשתתף בה, והיצואנים צריכים להתמודד עם התוצאות. אנו פוגעים בכלכלה. בקרוב יהיו עוד ועוד פיטורים, הצמיחה תיפגע וזה מדרון חלקלק שלא ניתן לדעת איפה הוא ייעצר. אי־אפשר להחזיק בעמדה, שלפיה הכל עובד יפה, חוץ מהיצואנים. עד לפני חודש, 4.3 מיליארד דולר הוכנסו לישראל כהשקעה מתחילת 2017. אלה סכומים שהשוק לא יכול לקלוט ולכן השקל ממשיך להתחזק".


האם לבנק ישראל יש כלים להתמודד עם התחזקות השקל?


"בנק ישראל יכול להילחם בתופעה באלפי דרכים. הוא יכול להילחם בספקולנטים או להכריז על תוכנית רכישות יומית, פעולה שסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, נקט בחצי השני של 2008, כאשר הדולר נסחר סביב 3.2 שקלים — והיא עבדה מעולה על אף שהשוק צחק עליו וביקר אותו על כך".


חלק מהביקורת הוא שבנק ישראל מפקיר את עתיד ילדנו למען שער דולר גבוה יותר היום, והוא מפסיד.


"ההפסד שמדברים עליו הוא חשבונאי. כל עוד הוא לא מומש, אין הפסד. מעבר לכך, הריבית הדולרית כיום גבוהה יותר מהריבית השקלית. לכן, כשמשקיעים באפיקים דולריים ניתן לקבל ריבית של כ–2% בשנה, לעומת ריבית אפסית באפיקים שקליים. בנק ישראל מרוויח על יתרות המט"ח שלו והוא לא הפסיד מרכישת הדולרים, רק הרוויח".


דירקטורית בנת"ע ובחברת החשמל


ייתכן כי השחורות אותן רואה יצחקי נובעות מניסיונה המקצועי. היא מנהלת סיכונים כבר 23 שנה, בעיקר בתחום המט"ח והסחורות. היא שימשה דירקטורית ויו"ר ועדת הכספים בדירקטוריון חברת חשמל, וכיום מכהנת כדירקטורית ויו"ר ועדת כספים בחברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), שבימים אלה מקימה את הרכבת הקלה בתל אביב. עם לקוחותיה נמנות החברות רציו ואל על.


יצחקי מספרת כי אחת התקופות הקשות שעברה במסגרת עיסוקה התחוללה במשבר המט"ח ב–2002, אז חוותה לראשונה איך אחת החברות הגדולות במשק מגיבה בהיסטריה לשינויים החדים שהתחוללו בשערי החליפין.


"בדצמבר 2001 הוריד נגיד בנק ישראל דאז, דוד קליין, את הריבית במשק בשיעור חד של 2%. הוא חיכה למהלך מקביל מצד משרד האוצר, שהבטיח כי ייצא עם תוכנית לעידוד המשק. ואולם המהלך מעולם לא יצא לפועל. הורדת הריבית הובילה לתגובה מיידית וחריפה בשער הדולר, שתוך חודשים בודדים עלה מ–4.22 שקלים ל–5 שקלים.


"התוצאה הזאת הובילה להיסטריה בשוק, בעיקר בקרב היבואנים. אף שהייתי עם ותק של שבע שנים בשוק, זו היתה הפעם הראשונה שחוויתי תקופה שבה מי שרצה להגן על עצמו לא היה יכול לעשות זאת, ורמות הסיכון עלו לשמים. החלו לפטר אנשי כספים. בהנהלה של אחת החברות עמן עבדתי היו מתחים, וחבריה זרקו אחד על השני את האשם וחוסר המוכנות למצב. אנשים תהו איך נחלצים מכך ורוכשים הגנות טובות בשעה שהמחירים הכפילו את עצמם".


בעקבות זאת, מספרת יצחקי, אנשי ההנהלה קיבלו החלטות מוטעות. "באותה תקופה הדולר נגע ב–5 שקלים ואז ירד בחדות כלפי מטה. יבואנים החלו לרכוש הגנות ב–4.9 שקלים, אך בפועל לא קראו נכון את החשיפה שלהם. למשל, בחברת תקשורת גדולה עמה עבדתי היה קצר תקשורתי בין מחלקת המכירות לכספים. ההכנסות שלהם היו בדולרים, אך הם טעו לחשוב שהן בשקלים וביצעו הגנות הפוכות למצבם העסקי. כשהדולר המשיך לרדת ל–4.4 שקלים, ההפסד שלהם כבר היה עצום, בין היתר גם משום שפערי הריביות בין הדולר לשקל היו משמעותיים".


מה הסקת מאותה התקופה?


"הבנתי את המשמעות של לגדר עסקה באמצעות פורוורד (עסקת חליפין בין שני מטבעות למסירה מאוחרת, על פי שער ותאריך מוסכמים מראש. השער שבו מתבצעת העסקה נקבע בשלב ביצוע ההסכם, והוא מכונה שער פורוורד; ש"א). זה שינה לי את כל מערך החשיבה. הבנתי כי חשוב לגדר באמצעות אופציות ולנקוט אסטרטגיה שתכלול מצב שבו השער יהיה בכיוון ההפוך".


מה את מייעצת ליצואנים שחשופים לשער הדולר?


"אף אחד לא יודע לחזות אם אנחנו אכן נמצאים ברמות שפל או שהדולר ימשיך לנוע לכיוון ה–3 שקלים. לכן, אני אבנה אסטרטגיה שתמשיך להגן במצב של המשך ההיחלשות של הדולר, אך תותיר מספיק מרווח כך שאם הדולר יעלה לרמה של 3.7 שקלים, הלקוח לא ייפגע. ניתן לעשות זאת באמצעות קניית אופציית put (הזכות למכור נכס במחיר הידוע מראש; ש"א), אך זו אופציה יקרה, של פרמיה בשיעור 1%–2% על הסכום שאנו רוצים להגן. הרבה חברות לא ירצו להוציא נניח 20 אלף שקל כדי להגן על מיליון שקל, לכן אבנה להם עסקה שלא תעלה להם כסף, באמצעות מכירת אופציית call (התחייבות לקנות נכס במחיר הידוע מראש; ש"א) ב–3.55 שקלים עם נוק אין ב–3.75 שקלים.


מה המשמעות של נוק אין?


"המשמעות היא שההתחייבות מופעלת רק ברגע שהשער מגיע ל–3.75 שקלים. עשיתי כבר אלפי גידורים כאלה וב–90% מהמקרים האופציה לא נוגעת ברמת נקיעה. עסקה כזו מתבצעת לתקופה ארוכה, של כחצי שנה. היא מגנה על החברה במקרה שבו הדולר יורד למתחת ל–3.55 שקלים, אבל מאפשרת לה ליהנות מעלייה, כל עוד הדולר לא הגיע ל–3.75 שקלים".


מה שיעור החברות שמבצעות גידורים?


"לא בכל החברות מכירים בחשיבות הגידור. בתעשייה המזון ובחברות האנרגיה פתוחים לכך יותר. חברות ציבוריות נוטות לגדר יותר מחברות פרטיות. כנראה האנשים שם מבינים את משמעות הגידור".


האם אנחנו לפני מפולת?


"כבר שנתיים מדברים על מפולת והשוק רק עולה, אך יום אחד זה יקרה. השאלה אם זה יקרה במנותק משוק הנדל"ן. אנו רואים עצירה בשוק הנדל"ן וירידת מחירים, אך מפולות מגיעות כשלא מצפים להן".


האם המפולת תהיה חמורה מכפי שהיא היתה ב–2008?


"לא, זה משבר שקורה אחת לכמה עשרות שנים. תהיה מפולת, אך לא באותה עוצמה".


היית מייעצת לאנשים פרטיים להשקיע במט"ח?


"למי שאין אורנטציה להשקעה במט"ח, שישקיע רק בשקלים. השקל לא מאבד מערכו".


האם למי שיש קרן סל על מדד S&P500, למשל, כדאי שהיא תהיה מגודרת?


"המוצרים המובנים, המאפשרים לגדר תעודות סל מייקרים מאוד את אלמנט הגידור מעבר למה שצריך. לרוב המגדרים של אותם מוצרים לא עובדים בשיטות מתוחכמות, לכן עדיף ללקוח לגדר בעצמו".


מהו הסיכון המרכזי בכלכלה הישראלית?


"המטבע החזק. אם המצב הזה יימשך לאורך זמן, נגיע לפשיטות רגל של חברות ומצב לא בריא למשק. גם מחירי הנדל"ן המופקעים מהווים סיכון. כשיהיו ירידות מחירים, אותם זוגות צעירים שמשכנו את עצמם ורכשו דירות במחירי שיא יהיו על סף חדלות פירעון".


the marker