עידן21

הנפקת סנאפ, חברת אינטרנט שעדיין לא רשמה רווח, העלתה זיכרונות מימי בועת הדוט.קום ■ מכפילי הרווח הגבוהים והשיאים שרושמים מדדי המניות מעלים את השאלה: האם המשקיעים צריכים להתכונן לנפילה?


האם משקיעים נעשים עליזים באופן לא רציונלי? זאת השאלה הגדולה בנוגע לשוקי המניות הגלובליים. למרות הסערות הפוליטיות במדינות העשירות, מחירי המניות שוברים שיאים. אחרי שמדד דאו ג'ונס שבר את הרף של 20 אלף נקודות בינואר, בתחילת מארס הוא חצה את 21 אלף הנקודות. בבריטניה מדד FTSE 100 מטפס לגבהים חדשים, ומדד MSCI העולמי שבר שיא של כל הזמנים.


במבט ראשון, סימני האזהרה ברורים. ההנפקה האחרונה של סנאפ, חברת אינטרנט שעדיין לא רשמה רווח, העלתה זיכרונות מימי בועת הדוט.קום; המניות שלה זינקו ב–44% ביום המסחר הראשון (אף שנפלו מאז). במונחים היסטוריים, הערכות השווי בשוק האמריקאי גבוהות באופן מעורר דאגה.


מכפיל הרווח מנוכה מחזוריות, שבוחן רווחים במשך עשר שנים, מתקרב ל–30, לפי רוברט שילר מאוניברסיטת ייל. רק פעמיים היה המכפיל הזה גבוה יותר: בסוף שנות ה–90, בימי קדחת האינטרנט, ורגע לפני קריסת הבורסות ב–1929.


יש שלוש סיבות להתעלמות המשקיעים מנורות האזהרה, וכולן הגיוניות. ראשית, מצב הרוח המרומם בשווקים מגיע אחרי תקופה ארוכה של ריסון. מדד S&P 500 עלה ב–5.5% מתחילת השנה, אחרי שבכל 2016 הניב תשואה של 10% בלבד וב–2015 היה שלילי. אפשר להשוות זאת לסוף שנות ה–90, כשהמדד הניב תשואה שנתית של 20% במשך חמש שנים ברציפות.

1051661657.jpg



משקיעים גם לא נהרו למניות. קרנות נאמנות בארה"ב רשמו בפברואר שבוע ראשון של זרם השקעות נקי ב–2017. באותו חודש, סקר מנהלי השקעות של בנק אוף אמריקה מצא שהן החזיקו ביותר מזומן מבימים רגילים. למשקיעים יש דעה שלילית על אג"ח ממשלתיות: התשואות לעשר שנים עלו ל–2.5%, לעומת 1.8% לפני בחירתו של דונלד טראמפ. בהשוואה אליהן, המניות נראות אטרקטיביות למדי.


שנית, יש סימנים להתאוששות של הכלכלה העולמית. זה שינוי גדול לעומת תחילת 2016, כשמשקיעים היו עסוקים במצבה של הכלכלה הסינית ובאיום הדפלציה. אחרי ביצועים פושרים בשנים האחרונות, עם גידול שנתי בהיקפי הסחר שבקושי עמדו בקצב התמ"ג, הסימנים הם שהסחר הגלובלי נמצא במסלול צמיחה. היקף היצוא מדרום קוריאה טיפס ב–20% בשנה עד פברואר — הצמיחה המהירה בחמש שנים. הסחורות יקרות ב–10% מאשר לפני שנה, ואפילו תחזיות הצמיחה באירופה תוקנו כלפי מעלה.


שלישית, הציפיות לקיצוצי מסים, להגדלת ההוצאות על תשתיות ולדה־רגולציה מצד ממשל טראמפ הפיחו תקוות באמריקה. בדצמבר, ביטחון העסקים הקטנים רשם את העלייה החדה ביותר זה 40 שנה, לפי הפדרציה הלאומית לעסקים קטנים. רווחי החברות במדד S&P 500 צפויים לעלות ב–12% ב–2017, אחרי שירדו בשנתיים הקודמות, גם בגלל הנפט הזול.


ואולם לצד התחזיות הוורודות יש גם סיכונים רבים. למרות ממצאי הסקרים, הנתונים הכלכליים המעודכנים בארה"ב מציגים תמונה מעורבת: הוצאות הצרכנים והייצור התעשייתי נפלו בינואר. שמונה שנים אחרי המשבר, ההתאוששות נמשכת כבר זמן רב. תוכנית התמריצים הפיסקליים של טראמפ עשויה לקבל את אישור הקונגרס רק בשנה הבאה, ולעבור דילול בהמשך הדרך. כמה מההצעות של טראמפ — מלחמה בהגירה ואיום בסנקציות סחר — יפגעו בצמיחה.


בינתיים, המדיניות המוניטרית, שמילאה תפקיד חשוב בתמיכה בשוקי המניות מאז 2009, נעשית אדיבה פחות. הבנק הפדרלי צפוי, לפי כל ההערכות, להעלות את הריבית החודש. הבנק המרכזי של אירופה (ECB) ימתן באפריל את רכישות האג"ח. כ–80% מהאשראי החדש במגזר הפרטי הגלובלי מקורו בסין, לפי סיטיגרופ — והרשויות שם כבר מהדקות את המדיניות.


פופוליזם וגלובליזציה


בעיה עמוקה יותר טמונה בסתירה שבין פוליטיקה לכלכלה. הבחירות בהולנד, צרפת וגרמניה השנה יעניקו לבוחרים אפשרות לפגוע במפלגות הממסד. בדיוק כפי שקרה עם טראמפ בארה"ב, עובדים תומכים במועמדים המורדים משום שהם רוצים חתיכה גדולה יותר מהעוגה הכלכלית. ואולם יש ניגוד חריף בין הזינוק בשכר הריאלי, שמכרסם ברווחי החברות, לבין הראלי בשוק המניות שמבוסס על הציפיות לזינוק ברווחי החברות — מהר יותר מהצמיחה הכלכלית.


כתנועה שדוחה את הגלובליזציה, הפופוליזם הוא מוקש לחברות שמשגשגות בזכות תנועה חופשית של סחורות, עבודה והון. לכן, יהיה קשה להמשיך להשביע הן את רצון המצביעים הפופוליסטיים והן המשקיעים בבורסות. המניות עשויות להמשיך לעלות במשך זמן מה, אבל כדאי שמשקיעים ידאגו למצנח בהישג יד.

themarker