Nella

ראשי המערכת המוניטרית בארה”ב מדברים יותר ויותר בחודש האחרון על הצורך בהעלאת הריבית למרות שהנתונים הכלכלים לא מצדיקים זאת. אולי החשש שלהם נמצא בכלל בפנסיות הנעלמות שלנו?

old-people-1553347_960_720-Small-32aqkryl7wv166hvrphfy8.jpg


נאומם של יו”רית הפדרל ריזרב ג”נט יילן, ובמיוחד זה של סטנלי פישר בג”קסון הול (הכנס השנתי של ראשי הבנקים המרכזיים בעולם), היה מעין תהייה חוזרת למה שחווינו כאשר יו”ר הפד לשעבר בן ברננקי התחיל לרמוז על הפסקת ההרחבה הכמותית האמריקאית (הדפסת כספים של הבנק המרכזי שהוזרמו למגזר הפיננסי).
גם אז, וגם היום, אנו מקבלים מראשי הבנק המרכזי את אותו הסבר להתנהגות הניצית: נתוני כלכלה טובים ויציבים. כאלו המצדיקים את הפסקת הזרמת הכספים דרך המדיניות המרחיבה שעליה ביססו מיליוני מנהלי כספים את השקעתם.
לפני שבועיים זה קרה שוב. ההצגה הבלתי מובנת הזו נפרשת לנגד עינינו המשתאות. אוסף בלתי נדלה של נתונים כלכליים קשים עבור המשק האמריקאי, ובאותו יום שישי, נגיד אזורי של הפד בבוסטון אומר שחייבים להעלות ריבית בקרוב מפאת הסכנה ל”התחממות יתר” של הכלכלה.


פעם אחר פעם התחזית הוורודה מתחילה גבוה ומסתיימת נמוך. ומה לגבי השנה? לדעתי התחזית והסיום הם מן הגרועים שיש. בתחילה דובר על כ-3% צמיחה שנתית והסיום המסתמן נמצא סביב ה-1.5%. ייתכן מאוד שנראה חזרה גם הפעם של כמה עשיריות כלפי מעלה אבל האם זו תמונה של כלכלה “מתחממת” מדי?
על מה בדיוק מסתכלים אותם בנקאים מרכזיים? האם כל מה שאומרים לנו הוא מסך עשן שמאחוריו יש סיבה אחרת להצהרות החוזרות ונשנות לשינוי במדיניות הריבית? לדעתי, אופציית מסך העשן הרבה יותר סבירה מכל דבר אחר. ובכל זאת – מה יכולה להיות הסיבה?
תוצאת הלוואי הקשה ביותר למדיניות הנוכחית היא שחיקתם עד דק של מקבלי הכנסה מריבית סולידית. ומי בנה את רוב עסקיו מריביות כאלה? נכון מאוד: קרנות הפנסיה. לדעתי לחץ הקרנות הגדולות בארה”ב מתחיל לתת את אותותיו על קובעי המדיניות, וזאת אחרי 7 שנים של אשראי להצלחה.
על הסכנה המרחפת על קרנות הפנסיה אי אפשר לדבר באופן גלוי מבלי להכניס פאניקה גדולה בלב הציבור וזו הסיבה שמוכרים לנו “כלכלה טובה”. הבעיה שהעיתוי לדיבורים על העלייה בריבית היה באמת אומלל. אולי בזמן הכי פחות מתאים לעשייה. וכך, ככול שמסלול הנרמול יהיה אגרסיבי יותר נוכל לנחש כמה מסוכן מצבם של אלו שאמורים לספק מחיה לדור ה-“Baby boomers”.

מאת הכלכלה האמיתית