Sharon209

כך פירסם היום יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר, בהתבסס על מדד חדש של ה-OECD למדידת אי השוויון בחברה, ועל המדד המקובל בעולם למדידת אי שוויון, מדד ג'יני

הורד.jpg

הפער בישראל בין בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לבעלי ההכנסות הגבוהות (מאיון עליון מול עשירון עליון), הוא מקור משמעותי לאי השוויון בארץ. כך פירסם היום הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, בהתבסס על מדד חדש שהוצע על ידי ה-OECD למדידת אי שוויון בחברה, וכן על המדד המקובל בעולם למדידת אי שוויון, מדד ג'יני. הנחה זאת עומדת בניגוד לתפישה הקיימת בישראל כי הפער בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשאר האוכלוסייה הוא האחראי הבלעדי לרמת אי השוויון בארץ.
לדעת נוה ייתכן כי הממצא, לפיו אי השוויון בישראל מקורו בעיקר בפערים בקצה העליון של התפלגות ההכנסות, נובע בין היתר מרמת הריכוזיות הגבוהה במשק, רמת התחרותיות הנמוכה יחסית, ומגודלו של מגזר ההיי-טק.
אומנם הפער בין הכנסתם של העשירים מאוד לבין הכנסת יתר האוכלוסיה אינו גורר עוני (אבסולוטי), ואינו פוגע בנגישות בעלי ההכנסות הנמוכות להשכלה ולשירותים ציבוריים, אך יש לו השפעות רבות על המשק - החל מהשפעה על הלכידות החברתית וכלה בהשפעה על תמריציהם של הפרטים השונים.
סקירת האוצר מציינת כי רמתו הגבוהה של אי השוויון בישראל ביחס למדינות המפותחות מצויה במוקד השיח הציבורי בארץ זה תקופה ארוכה. למרות שמדד ג'יני הוא המדד המקובל למדידת אי שוויון, הוא סובל מחולשה מהותית הנובעת מהתייחסות זהה לפערי הכנסה בין עניים למעמד הביניים, לעומת פערי ההכנסה בין מעמד הביניים למעמד הגבוה.
מדד הג'יני או "הממוצע הכללי" של ה-OECD?
לפי נוה, יש להתאים את המדיניות בתחום אי השוויון, ובפרט את מידת המעורבות של המדינה בנושא, לאחר בחינה מעמיקה של הסיבות לפערים בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות.
לדבריו, מנקודת המבט של קובעי המדיניות, תידרש התערבות שונה בעבור שלל ההיבטים הנוגעים לפערים - כהיבט של עוני ושוויון ההזדמנויות של האוכלוסיות המוחלשות, או היבט של צמיחה והמידה שבה היא מחלחלת לכל שכבות האוכלוסייה. כך למשל, גידול בשכר עובדי ההיי-טק או עלייה חדה בשיעור האבטלה של עובדים בשכר נמוך יובילו שניהם לגידול במדד ג'יני. ברמה המשקית, ברור כי מדובר בשתי התפתחויות שונות מאוד, הדורשות התייחסות אחרת מצד קובעי המדיניות.
מכאן, קובע נוה, ההשוואה הפשטנית של מדדים דוגמת ג'יני עלולה לצייר תמונה מוטה לגבי אי השוויון, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות בישראל. בהקשר זה, השימוש במדד חדש המוצע על ידי ה-OECD מאפשר זיהוי טוב יותר של מקורות אי השוויון בקרב פרטים בעלי הכנסות שונות, ויכול לשמש כלי יעיל יותר לעיצוב מדיניות בנושא.
במחקר שנערך לאחרונה על ידי הארגון הוצג מדד, המכונה "הממוצע הכללי", ותוצאותיו מעניקות מספר תובנות מרכזיות הנוגעות לאי השוויון בישראל: פער ההכנסה בין העשירים ליתר האוכלוסייה בארה"ב מניע את אי השוויון באופן משמעותי יותר מהמידה שבה הוא משפיע על אי השוויון בישראל; אי השוויון בהכנסה נטו בישראל גבוה ביחס למדינות בעלות היקף העברות גבוה יותר, דוגמת דנמרק; אי השוויון בקצה התחתון של התפלגות ההכנסות גבוה בישראל ביחס לצרפת.
הגישה של המדד החדש היא כי יש למדוד את אי שוויון לפי רווחה הנובעת מההכנסה, ולא את אי השוויון בהכנסה. לפי הרציונל שבבסיסו יש לתת דגשים שונים לרמות ההכנסה השונות, כך שהפערים בין ההכנסות ייבחנו לכל אורך התפלגות ההכנסות ולא רק ביחס להכנסה הממוצעת. המדד משקף את גובה ההכנסה הממוצעת המשוקללת במשק.
היתרון במדד "הממוצע הכללי" הוא בכך שהוא מאפשר זיהוי טוב יותר של מקורות אי השוויון בקרב פרטים בעלי הכנסות שונות, ולכן עשוי להיות רלוונטי יותר לקביעת מדיניות בתחום.

themarker