עידן21

ראשי האוצר ונציגי כולנו חגגו את אישור מתווה הפנסיה לעצמאים, מבלי לספר שהם בסך הכל הפכו את העצמאים לצינור העברת כסף לקרנות הפנסיה.

מי שיכנס לדף הפיסבוק של חלק מחברי מפלגת כולנו, יבחין בחגיגות שמזכירות את זכייתה של מכבי ת”א ביורוליג. על מה הצהלה הגדולה?
במשפט אחד הם הכריזו על “חוק היסטורי” : פנסיה לעצמאיים. בכמה משפטים: באוצר מתגאים שהם מתקנים עיוות היסטורי שבו העצמאיים לא מפרישים כסף לפנסיה ובמקביל משלמים לביטוח לאומי הרבה יותר משכירים ללא שום הצדקה. מה שעושה האוצר בעצם בחוק הוא מפחית את שיעורי הביטוח הלאומי של העצמאים אבל מנגד הוא כופה עליהם להפקיד לקרנות הפנסיה סכומים שינועו בין עשרות למאות שקלים מידי חודש מעל לסכום ההפחתה. עוד הישג שמתגאה בו האוצר הוא שמעתה יהיה לעצמאיים דמי אבטלה. כל זה נשמע נהדר, עד שמעיינים בפרטי החוק ומגלים שבעצם משה כחלון וחבריו למפלגה רועי פולקמן ואלי כהן יחד עם רועי כהן ,ראש לשכת העצמאיים, עשו על העצמאיים סיבוב בדרך לקבלת כותרת מחמיאה בעיתון. הנה הפרשנות הפחות נעימה של מתווה החוק:
1.בניגוד לפנסיות התקציביות של פעם – הממשלה כלל לא מתחייבת בחוק שתהיה פנסיה למבוטחים. במקרה זה כחלון ושות’ מחייבים את העצמאי להפריש את מעט הכסף שיש לו לפנסיה ואז שולחים אותו לבית הכנסת להתפלל שהבורסות לא יפלו, שהטיקונים לא יעשו לו תספורות, שמנהלי ההשקעות לא יתנו את הכסף שלו לחבריהם חסרי האחריות ועל הדרך יגזרו קופון יפה בצורת עמלות, שלא יפטרו אותו, שהתשואה על הכסף שלו לא תרד, שהאינפלציה לא תרים את הראש ועוד גורמים רבים שכלל לא תלויים בו.
2. דבר אחד בטוח בכל החוק הזה: העצמאי יחויב להפריש מכספו כל חודש כמו שעון לקרנות הפנסיה, לעומת זאת אף אחד מבין מחוקקי החוק לא יודע מתי העצמאי יוכל לקבל את הכסף שהפריש. ברור כבר היום שבשנים הקרובות גיל הפרישה לגברים חייב יהיה לעלות ל-70, כדי למנוע את התמוטטות קרנות הפנסיה. מאחר שהתחזית היא שתוחלת החיים תמשיך לעלות – גיל הפרישה ב20-30 השנים הקרובות יהיה חייב לעלות אף מעבר לכך. האם החוסכים היום יקבלו את כספם בגיל 72 או אולי 75 או 80? לאף אחד אין תשובה.
3. על מנת שהמפרישים יוכלו לקבל פנסיה מכובדת הם יהיו חייבים לעבוד לפחות 30 שנה רצוף. מכירים עצמאי או אפילו שכיר שעבודתו מובטחת למשך השנתיים הקרובות בשוק העבודה המשוגע שהתפתח פה?
4. על פי החוק העצמאים החזקים יחויבו לממן חלק מהקיצוץ בתשלום הביטוח הלאומי של החלשים ובנוסף יאלצו להשקיע חלק אחר מהכנסתם בקרנות פנסיה, למרות שיתכן וקיימים עבורם אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר.
5. על פי החוק העצמאים החלשים יאלצו להעביר את ה200 ש”ח פלוס, שישארו להם בסוף החודש לקרנות הפנסיה למרות שבקושי יראו מזה שקל ביום שיפרשו.
6. אם העצמאי ירצה לקבל דמי אבטלה הוא בעצם יגמור לעצמו חלק גדול מהחסכון הפנסיוני כי הרי האבטלה תהיה חלק מהכספים שהעצמאי יפריש לעצמו לפנסיה. בכלל המילה דמי אבטלה היא מטעה כי אין פה דמי אבטלה אלא אפשרות משיכת כספי החסכון.
יהיו כאלה שוודאי יגידו “אבל גם לשכירים יש חובת הפרשה לפנסיה” וזה נכון – גם הם נמצאים במצב בעייתי אבל קצת פחות, כי להם יש גם את המעביד שמפריש לפנסיה ובכך מרכך במעט את המכה שיחטפו ביום הפרישה (אם לא דאגו למקור הכנסה נוסף). בנוסף, לשכיר יש דמי אבטלה שהוא זכאי לו והוא לא בא על חשבון החסכון הפנסיוני.
יהיו גם כאלה שיגידו – אבל לשכת ארגון העצמאיים (לה”ב) תומכת בתכנית, אלא שאם תשאלו עצמאיים, רבים מהם כלל לא מכירים בארגון הזה. פרט מעניין נוסף הוא שסגן נשיא הארגון שהיה מעורב בתפירת החוק הוא טוביה צוק, שהוא גם “במקרה” חבר הוועד המנהל בלשכת סוכני הביטוח ומנכ”ל סוכנות ביטוח בעצמו. פוטנציאל הרווח שלו ושל הקולגות שלו מחוק זה הוא ברור. אגב ארגוני עצמאים אחרים נטולי אינטרסים שביקשו להיות מעורבים במהלך הדיונים על החוק טוענים שנדחו על ידי האוצר.
אז מי בכל זאת מרויח מכל החוק הזה? כמובן בראש ובראשונה הפוליטיקאים המעורבים בחוק שהצליחו להשיג כותרות יפות. במקום לתת את הכסף לעצמאי כדי שישים את כספו במקום שבו הוא לא יהיה נתון לחסדי מנהלי ההשקעות, החליטה הממשלה להכריח חצי מיליון אזרחים להפריש את הכסף שלהם אל תוך משחק פרמידה שבו יש מרוויח עיקרי אחד – חברות הפנסיה והביטוח. לא פלא לפיכך שכולם מרוצים מהחוק חוץ מגורם אחד: העצמאיים.

הכלכלה האמיתית