גרוס

אם אחת הרעות החולות של הכלכלה המודרנית היא ההתבססות שלה על תרבות צריכה שאיבדה שליטה, אז מבט על תקציב המדינה מגלה שישראל חולה במחלה הזו בצורה אנושה.

safety-budget-preparation.jpg

תקציב המדינה מחולק לשניים. צד אחד הוא צד ההוצאות שעליו נערכים רוב הדיונים בתקשורת. בצד הזה הממשלה מחליטה כמה ועל מה היא שמה את הכסף. החלק השני והפחות מדובר הוא בצד ההכנסות כלומר מאיפה המדינה לוקחת את הכסף.

היום כמחצית מהכנסות המדינה מגיעות מצריכה של משקי בית. במילים אחרות התקציב הזה בנוי על כך שנלך לבזבז את שארית כספנו בקניונים על שטויות שאנחנו לא צריכים. הוא מתבסס על זה שנקח הלוואה, נקנה רכב יקר ונבזבז עליו הרבה דלק. הוא מתבסס על זה שכולנו נקנה את האיפונים הכי חדשים עם עוד חצי פיקסל. מי ששאל למשל למה אף גורם ממשלתי לא מקדם חינוך פיננסי בישראל – אז הנה קיבלתם התשובה.

למצב כזה שבו תקציב נסמך על צריכת משקי בית אין אח ורע בעולם המערבי מלבד מספר מדינות בודדות שלא נרצה להשתוות להן. זו פצצה פיננסית אדירה כי הרי אנחנו יודעים היום שהשכר לא עולה אבל יוקר המחיה כן. את הפער בין שני הפרמטרים האלה כבר רואים – בשנים האחרונות הציבור הגדיל משמעותית את האשראי שהוא לוקח לשם צריכה. תהליך אותו רואה המפקחת על הבנקים כ”תהליך חיובי”. מעניין למה?

תקציב המדינה לא רק שלא מתיחס לנושא זה, אלא אפילו מקדם רפורמה שתאפשר להנגיש לציבור עוד ועוד הלוואות זולות כדי שיוכלו לרוץ ולצרוך עוד יותר. מדינת ישראל מכורה לצריכה וזו פצצה פיננסית מתקתקת שאם לא ננטרל אותה – השאלה האם היא תתפוצץ או לא תהפוך לשאלה של זמן.

הכלכלה האמיתית