Sharon209

רפורמת הקורנפלקס יוצאת לדרך! מטרת הרפורמה היא להוזיל את מחירי המזון היבש, באמצעות הקלות בפיקוח משרד הבריאות על הייבוא. ודאי תשאלו מה זה “מזון יבש”? למעשה יהיה זה חטא להגדיר את רוב מוצרי המזון היבש כמזון כלל. יהיה נכון יותר להגדיר אותם כזבל תעשייתי, שבעולם בו הבריאות היתה חזקה מכוחו של השיווק, לא היינו מעיזים להכניס אותו לגופנו. מדובר למשל במוצרים כמו ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, ריבות, עוגיות וקורנפלקס למיניהם. בעוד משרד הבריאות הכריז מלחמה נגד המאכלים המזיקים האלה, בא משרד האוצר ורוצה לצמצם את הפיקוח על מרכביהם הירודים מלכתחילה, כדי להוזיל מחירים ולאפשר לנו לרכוש מהם יותר.
כאן קמים אנשים ואומרים רגע, במסגרת “מזון יבש” ניתן גם למצוא מזון בריא יותר כמו פסטה מקמח מלא, דגני בוקר איכותיים או אורז בריא – צודקים. אבל יש עם טענה זו כמה בעיות: 1. מוצרי המזון היבש “הבריאים” הם מיעוט זניח ביחס לכלל רשימת המוצרים שנכללים בקטגוריה. 2. העשירונים התחתונים, שלרוב אינם בעלי ממון ומודעות לתזונה בריאה צורכים בעיקר לפי קריטריון המחיר או הטעם. לכן הם גם בעלי הפוטנציאל העיקרי להפגע מהרפורמה. לא סתם אומרים שבעולם המודרני הרעבים הם גם שמנים.
ובכלל, גם אם מבודדים רגע את מטרת הרפורמה לכשעצמה, הורדת מחירים, ניתן לגלות שכל העסק מוטל בספק. כן ידוע בוודאות שהרפורמה תפגע בחלק מהתוצרת המקומית, אך מומחים חלוקים בדעתם אם היא תוביל להורדת מחירים, כזו שתשנה הרבה לכיס הצרכן הישראלי. אפשר לראות זאת בחקלאות – שם משרד האוצר פתח את השוק באופן חלקי ליבוא, אך מחירי התוצרת החקלאית לצרכן בעצם לא ירדו. היחידים שנהנו היו ראשי רשתות השיווק שרשמו רווחים על חשבון הציבור שהפחית בצריכת הירקות והפירות שלו.
אם משרד האוצר באמת רצה לעשות מהפכת מחירים ובמקביל גם לדאוג לבריאות הציבור, כבר שנים שהוא מחזיק בכיס הזדמנות נדירה לכך. משרד הבריאות קבע בשנים האחרונות שהמדינה חייבת לעבור לצרוך מוצרים מקמח מלא ואף למעלה מכך – המשרד קבע כי המדינה צריכה לסבסד את הלחם מקמח מלא במקום לחם לבן ובכך להנגיש אותו לכלל האוכלוסיה במחירים סבירים.
ביחס למצב כיום, המהלך לא אמור לשנות שום דבר בכלכלת המדינה. “משרד הבריאות אפילו עשה מחקר בנושא ואנחנו יודעים חד משמעית שזה לא משנה מבחינה כלכלית” – מסביר לכלכלה האמיתית ד”ר אורי מאייר צ’יזיק המשמש כנציג הציבור בוועדה לתקנון מזון ומוצריו. לצ’יזיק יש כתובת אחת שאשמה לדעתו בתקיעת המהלך – “מי ששולט בסיפור הוא לא משרד הבריאות שאחראי על הבריאות שלנו, אלא משרד הכלכלה ומשרד האוצר והם משום מה לא מוכנים להזיז את הסבסוד מהקמח הלבן. אין להם רצון להתעמת עם הקרטל החזק של המאפיות. המאפיות בישראל נורא ריכוזיות ונורא קשה להתמודד איתן.”
האינטרס של המאפיות ברור. הן מרוויחות מאות אחוזים על מכירת לחמים מקמח מלא, כמובן על חשבון הבריאות שלנו. “עובדים עלינו חד משמעית בעיניים. עלות הייצור של לחם מקמח מלא היא רק ב-30 אגורות גבוהה יותר מאשר עלות הייצור של לחם מקמח לבן. למרות זאת ההבדל לצרכן הוא עשרה שקלים ויותר” מסביר צ’יזיק. אם זה נשמע לכם לא הגיוני שימו לב לנתון המדהים הבא: “צה”ל קונה ככר לחם מקמח מלא מהמאפיות ב-4.70 ש”ח ואף מאפיה לא מפסידה. כלכלת המזון כבר מזמן לא מתחשבת בנו– לא צריך להיות שום הבדל במחיר בין קמח מלא לקמח לבן.” מסכם צ’יזיק.
לנו נותר לקוות שאלו היושבים בירושלים יבינו שמעבר לרווחי התעשיה יש דבר חשוב יותר לציבור והוא הבריאות של כולנו. נותר לקוות שיתחילו לפעול בהתאם – כמו לסבסד לחם בריא על פני לחם מחליא, כמו הורדת פערי התיווך במחירי הפירות והירקות, כמו מיסוי מוצרים לא בריאים או הורדת מיסוי על מוצרים בריאים בהמלצת משרד הבריאות. מאוד מתמיה לראות שמבין כל האופציות האלה – בחרו במשרד האוצר להוריד את המחיר דווקא על קוקו פופס.

הכלכלה האמיתית