גרוס

בדצמבר האחרון הוטלה “פצצה” בשוויץ: ההצעה להפקיע מהבנקים את הזכות לייצר כסף ולהעביר אותו לבנק המרכזי הועברה למשאל עם. כעת הודיעה הממשלה שהיא מתנגדת להצעה, כצפוי.
משאל העם הדרמטי שיתקיים בקרוב בשוויץ (עוד אין תאריך) יצא לפועל לאחר שהתנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO) אספה 111,819 חתימות תומכים בהעברת ההחלטה למשאל עם. הקמפיין נועד להגביל את הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הודיעו בקבוצת הקמפיין. אם משאל העם יעבור, הבנקים בשוויץ יאבדו את תפקידם המרכזי ואת עוצמתם האדירה בכלכלה, מה שעלול לשלוח גלי הדף למערכות הבנקאיות בכל העולם. לא מפתיע לפיכך שהבנקים בשוויץ יצאו למאבק חורמה נגד ההצעה.
נזכיר שבכלכלות שוק מודרניות, בנקים מרכזיים שולטים ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא ביצירה של כל הכסף במחזור. בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, הכסף שהבנק מעביר אלינו כשאנחנו לוקחים ממנו הלוואה לא מגיע מחשבון של מישהו אחר או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית יש מאין, כמספרים במחשב, ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כוח עצום, כוח שאפילו לממשלה אין – ליצור כסף. את הכסף שהבנקים מייצרים הם מעבירים בעיקר לשכבה מצומצמת של טייקונים, ועל הדרך גורמים לניפוח בועות פיננסיות המערערות את היציבות הכלכלית מחד, אך מכניסות להם הרבה מאד כסף מריביות מאידך. מיותר לציין שמי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה כל הזמן בין ניפוח בועות לפיצוצן. נפגעים נוספים הם אזרחים שאינם “מקושרים” ועסקים קטנים שיוצרים ערך ומקומות עבודה ושלהם עוברים רק פירורים מסך כל הכסף שהבנקים מייצרים.
בהתאם למקובל בתהליך משאל העם בשוויץ – המועצה הפדרלית, המונה את שבעת השרים הבכירים ביותר בממשלת שוויץ, מגיבה לכל הצעה ומפרסמת את עמדתה לציבור בטרם מבוצע המשאל. לא במפתיע, הם “דחו” לאחרונה את ההצעה הזו. המשמעות היא שאמנם המשאל יצא לפועל, אך הממשלה תייעץ לאזרחיה להצביע נגד. המועצה הפדרלית לא הוציאה הצעה נגדית וקבעה כי הם מרוצים ממצב העניינים הנוכחי וכי לא נדרש שום שינוי במערכת המוניטרית הקיימת.
טיעוני הוועדה נגד ההצעה הם מסוג התגובות האוטומטיות הטיפוסיות של כלכלנים שאינם מכירים כלל בחשיבות ההצעה, מעצם זה שמיומם הראשון באקדמיה הם נשאבים אל הקונספציה שהמערכת הקיימת היא המושלמת ביותר, ואלה האזרחים והפוליטיקאים שמפריעים לה לתפקד כראוי. כדי להבין עד כמה תגובת הוועדה מנותקות מהמציאות ניתן לראות בנימוקי ההמלצות שלה:
“כמו מחברי היוזמה, המועצה הפדרלית מכירה בחשיבותו של מרכז פיננסי יציב. היא מאמינה, עם זאת, כי היוזמה לא תבטיח הגנה טובה יותר של פקדונות במקרה של בנקים בקשיים כלכליים, כי היא אינה מונעת קשיי נזילות במערכת הבנקאית וחדלות פרעון. זו הסיבה לכך שהמועצה הפדרלית מעדיפה את האסטרטגיה שלה לחזק את יציבותו של המגזר הפיננסי באמצעות רגולציה מתאימה. התקדמות משמעותית כבר נעשתה בתחום זה בשנים האחרונות, עם עיבוד של דרישות הלימת ההון של באזל III והדרישות למוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית ( “גדולים מכדי ליפול”).”
הטענה הזו של הוועדה חסרת בסיס ולא נתמכת על ידי אף מחקר. בסימולציה שפרסמה קרן המטבע באוגוסט 2012 הגיעו חוקרי הקרן למסקנה כי דווקא המערכת המוניטרית הנוכחית היא זו שגורמת לקשיי נזילות וחוסר יציבות בכלכלה. עוד מצאו החוקרים כי אילו היתה מאומצת רפורמה מסוג זה שהוצעה בשוויץ, היינו חווים ירידה דרמטית בתדירות ועוצמות המשברים הכלכליים בעולם וכן היו נפתרות מרבית בעיות הנזילות שהבנקים סובלים מהן כיום. בוועדה השווצרית החליטו להתעלם לחלוטין ממצאי הדו”ח והחליטו לדבוק דווקא בתאוריות ישנות, שאין להן שום בסיס עובדתי.
עוד כותבת הוועדה השוויצרית כי “יישום המערכת החדשה יגרום חוסר ודאות משפטית וחסרונות תחרותיים למוסדות פיננסיים הפועלים בשוויץ. היחלשותו של המגזר הפיננסי תהיה כרוכה בסיכונים לשאר הכלכלה השוויצרית, במיוחד בגלל שליוזמה יכולה להיות השפעה על כמות האשראי.”
זו טענה פרדוקסלית. כיום אחת הבעיות הגדולות של המערכת הכלכלית היא ניפוח בועות אשראי והוועדה בעצם חוששת שבשוויץ לא יצליחו לנפח את הבועה עוד יותר. אז נכון שהיום הכלכלה מבוססת על הגדלת אשראי ובדיוק לשם כך הוגשה ההצעה השוויצרית למשאל עם של MOMO. הרפורמה מציעה אלטרנטיבה שלא קיימת היום – על פי ההצעה כמות הכסף במשק לא תשתנה אלא רק המקור שלה. כך שבמקום שרוב הכסף יווצר ויוזרם למשק כאשראי בנקאי נושא ריבית – הוא יווצר ללא חוב וללא ריבית על ידי הבנק המרכזי, ויפוזר לציבור דרך תקציב המדינה, דיבידנדים לאזרח ואשראי ייעודי שיוזרם לציבור דרך הבנקים. חוקרי קרן המטבע מצאו שבמצב כזה הורדת נטל הריביות הרובצת היום על השוק הפרטי והעסקי היתה מזניקה את הצמיחה במשק באחוזים ניכרים. מיותר לציין שגם מנתון זה התעלמה הוועדה.



הכלכלה האמיתית.