קרלוס

התפרצות נגיף הזיקה בברזיל מדאיגה מאוד את הרשויות המקומיות, אך בנגיף נדבקים בעיקר עניים, המתגוררים במקומות עם תנאי סניטציה ירודים, בעוד העשירים לא נעקצים
יש אמרה ברזיאלית שאומרת שהיתוש הוא שטן דמוקרטי – הוא עוקץ גם עשירים וגם עניים. אבל התפרצות נגיף הזיקה מגלה את האי-שוויון העמוק בכל מה שקושר לזהות האנשים שסובלים מהיתושים.
"אפשר לראות את נחילי היתושים מסביב לערימות האשפה כאן בשכונה שלי", אומרת גלייס דה-סילבה, שחיה באחת מהשכונות העניות ביותר בעיר רסיפה שבצפון ברזיל. דה-סילבה נשאה את נגיף הזיקה בזמן שהיתה בהריון, וילדה באוקטובר את מריה – אחת מיותר מ-700 ילדים ברזילאים שנולדו כשהם סובלים ממיקרופלציה (היקף ראש קטן בהרבה מהממוצע) מאז שהתגלתה התפרצות הזיקה בשנה שעברה. המחלה מובילה לבעיות בהתפתחות התינוק.
שכונת אייבורה הצפופה ברסיפה נמצאת במרחק לא רב מגורדי השחקים הנוצצים על רצועת החוף של העיר, אבל התנאים שם רחוקים כרחוק מזרח ממערב. רחובות השכונה, שמאכלסים יותר מ-50 אלף איש, מלאים בזבל, ורק ב-10% ממשקי הבית יש מים זורמים או ביוב, מה שהופך את המקום לכר פורה ליתושים.
"העירייה מגיעה לפעמים לאסוף את הזבל, אבל רוב הזמן הוא נערם", אמרה לרויטרס דה-סילבה בת ה-27.

בעשור האחרון נרשמה בברזיל התקדמות מרשימה במלחמה באי-שוויון כש-40 מיליון בני אדם יצאו מעוני. אבל התפרצות הזיקה שהתגלתה בפעם הראשונה ביבשת אמריקה בשנה שעברה, והמיתון החמור ביותר זה כמה עשורים במדינה חשפו את מגבלות התנופה הכלכלית של ברזיל.
אחרי עשורים של הליכי אורבניזציה כאותיים במדינה שבה חיים 205 מיליון אזרחים הותירו אזורים מרוששים רבים ללא תנאים בסיסיים, מה שמציב בפני העניים סיכון הרבה יותר גדול להידבק בזיקה ובנגיפים אחרים המועברים על ידי יתושים.
לכ-35 מיליון ברזילאים אין מים זורמים בבתים, ליותר מ-100 מיליון בני אדם אין גישה לביוב, וליותר מ-8 מיליון מתושבי הערים אין שירותי איסוף אשפה – כך עולה ממפקד האוכלוסין שפורסם ב-2010.
בשנה שעברה נרשמו 1.6 מיליון מקרים של קדחת דאנגי, הנתון הגדול ביותר מאז שהחלו המדידות ב-1990. הנגיף, שהורג מאות אנשים בשנה מועבר על ידי יתוש הנמר האסייאתי, אותו זן שנושא גם את נקיף הזיקה.
"הדבר היחיד שהולך לפרוץ את מעגל ההדבקה יהיה גידלו חד בהשקעה ובבנייה של תשתיות שיספקו תנאי סניטציה בסיסיים", אומרת ד"ר ורה מגהלס, פרופ' לרפואה טרופית באוניברסיטה הפדרלית פרנמבוקו ברסיפה, שם היא חוקרת כברת שלושה עשורים את נגיף הדאנגי וכעת גם את הזיקה.
"עד זה יקרה, אנחנו חיים בברזיל ניגודית, שבה לעשירים יש תנאי סניטציה של העולם הראשון והעניים חיים בתנאים המסוכנים ביותר שניתן להעלות על הדעת, מה שהופך אותם לחשופים בהרבה למחלות האלה".
כ-2,000 ק"מ דרום-מערבית לרסיפה מטיילים מרקוס לירה ואשתו פאטימה בשכונת אורקה היוקרתית בריו דה ז'נרו ביחד עם בנם הבריא בן החודשים דאווי לוזי בזרועות אביו. אורקה היא אחת השכונות עם שיעורי הדאנגי הנמוכים ביותר בריו, למרות שהיא מוקפת בצמחייה עבותה.
"היינו מודאגים מזיקה, אחרי ששמענו את החדשות והעובדה שאשתי היתה בהריון בתקופה הזו היא מפחידה", אומר מרקוס לירה כשבנו ישן על כתפו. "אבל כאן אוספים את האשפה שלוש פעמים בשבוע ולכולם יש מים בבתים".
לירה גדל בשכונת וילה איזבל הענייה שבצפון ריו. שיעורי הדאנגי שם היו גבוהים בשנה שעברה גבוהים פי חמישה מאלה שבאורקה, לפי נתונים ממשלתיים. "זו אותה עיר, אבל המצב הבריאותי שונה מאוד", הוא אומר. "אורקה שונה לחלוטין מהמקום שבו גדלתי".
ברזיל לא עורכת רישום של מעמדם הכלכלי של קורבנות הזיקה, אבל נראה כי הנגיף פוגע באופן לא פרופרציונלי בעניים. רויטרס ראיינה יותר מ-40 נשים שנדבקו בזיקה במהלך הריונן וילדו תינוק שסובל ממיקרופלציה.
בשנים האחרונות הגדילה ברזיל את ההשקעה בתשתיות סניטציה, אך היא מתרכזת בהרחבת התשתיות הלא קיימות בערים עם יותר מ-500 אלף בני אדם. אבל בחינה של יותר מ-350 פרויקטים מגלה כי רבע מהם תקועים וחמישית הופסקו בשל הביורוקרטיה הברזילאית וחוסר היכולת של המדינה להשלים פרויקטים.
"מה שמדהים הוא שאנחנו הכלכלה השביעית או השמינית בגודלה בעולם, ועל אף שאנחנו נמצאים עכשיו במשבר כלכלי, אין מחסור בכסף שאפשר לתעל אותו לטובת השיפורים הנחוצים האלה", אומרת מגהלס. "אבל זה כנראה לא משתלם פוליטית לעשות את זה".
מומחי תשתיות אומרים כי ייתכן שיעברו עשויים עד שהתשתיות בברזיל יגיעו לכל בית. נכון לעכשיו, חיילי הצבא עוברים מבית לבית באזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר ומחפשים בבתים מכלים עם מים עומדים, ששם נוהגים היתושים להטיל את ביציהם. קמפיין ממשלתי קורא לאזרחים להשתמש בדוחה יתושים, אך העניים לא יכולים להרשות זאת לעצמם, או ללבוש בגדים ארוכים במזג האוויר הטרופי.
מה שמסבך עוד יותר את הבעיה הוא החשד כי יתוש הנמר האסייאתי אינו מטיל את ביציו רק במים נקיים כפי שסברו עד כה, אלא גם בביוב. "אם היתושים אכן מסתגלים לביוב, אנחנו בצרות עמוקות", אומר דנטה רגאזי פאולי, יו"ר האגודה הברזילאית לסניטציה ולהנדסה סביבתית.
"אנחנו גם ככה במצב קשה מאוד והפתרון היחיד הוא להקים תשתיות סניטציה בסיסיות. אבל חסרות השקעות וחסר ארגון. אני לא צופה שתהיה התקדמות גדולה ב-50-60 השנים הבאות".

מקור: דה מרקר