גרוס

חצי מהמשקים החקלאיים בישראל קרסו בתוך 3 שנים ורבים אחרים בדרך. זה לא מנע מנחמיה שטרסלר לספר לקוראיו על הלובי החקלאי "הכי חזק במשק", שעושק את כולנו. בראיון נוקב מגיב החקלאי ברק אומגה על טענות שטרסלר ועמיתיו נגד חקלאים.

נחמיה שטרסלר. צילום: טל סולומון ורדי

את ברק אומגה, חקלאי מחבל פארן, ראיינתי לפני יותר משנה עם פרוץ מחאת הפלפלים שיזם. את משבר העגבניות הוא חזה כבר אז. חזרתי לראיין אותו שוב והפעם סביב הטענות המופצות נגד החקלאים והפתרונות הרצויים. הנה 8 טענות שמגיב עליהם אומגה בראיון שכולו נע בקו הדק של בין יאוש לתקווה:

1. וירוסים ומזג האויר הם הגורמים למחירי העגבניות הגבוהים
על פי אומגה וירוסים ופגעי מזג האויר הם בעיות שכיחות, שמתרחשות כמעט מידי שנה בישראל. בעבר השוק החקלאי ידע להתמודד עם אותן בעיות על ידי גידול עודף תוצרת שכיסה על החוסרים. השנה הסיפור כבר השתנה. "מעל 30% ממגדלי העגבנית סגרו את המשקים לגמרי בשנתיים האחרונות. בסופו של דבר היום כאשר מתרחש מקרה כמו מזג האויר קשה ווירוסים אנחנו מגלים את המחסור" - אומר אומגה ומסביר: "עכשיו פתאם הצרכן מבין את המשמעות של משק בלי מגדלי עגבניות".

2. חקלאים מתנגדים ליבוא
בניגוד לטענתו של הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר ואחרים – חקלאים הם לא נגד יבוא. "חשוב לנו שיבינו שאנחנו לא נגד יבוא" אומר אומגה - "ליבא זה לא רע. השאלה היא באיזה נסיבות מייבאים. עכשיו למשל באמת אין ברירה צריך לייבא אבל זה פלסטר ולא פתרון יסודי. הבלאגן עם העגבניות לא התחיל היום ולא יגמר בעוד שנה. אנחנו צריכים את החקלאים כדי שיגדלו לנו את המזון, כדי שישמרו על הקרקעות. רוב הקרקעות הן בפריפריה" אומר אומגה. עוד סיבה שהוא מפרט היא הבטחון התזונתי: "היום מעל ל-45% מהתקציב של האיחוד האירופי הולך לחקלאים כדי שלא יגיעו למצב שיצטרכו להסתמך על יבוא במצבי מלחמה." אומגה וחבריו דורשים בסך הכל לקבל מהממשלה תנאים שיאפשרו להם להתחרות בשוק חופשי אמיתי בחקלאים באירופה וארה"ב ,שמקבלים כיום תנאים עדיפים מזה שמקבלים חקלאים בישראל.

3. לחקלאים יש את הלובי החזק ביותר במשק
שטרסלר כתב במאמר בהארץ כי החקלאים הם קבוצת הלחץ הכי חזקה במשק. קבוצה שמנצלת את הכוח שלה בכל המפלגות, כדי להשיג הגנה טוטלית מפני יבוא.

"אם לחקלאים היה לובי חקלאי חזק לא היו נסגרים משקים החקלאיים, מעל 50% מהמשקים לא היו פושטים את הרגל בתוך שלוש שנים, חקלאים לא היו עומדים בפני כונס נכסים. חקלאים מבוגרים לא היו נאלצים לסגור את המשק חסרי כל וללא פנסיה, בנקים לא היו חוסמים את קווי האשראי לחקלאים שעדיין פעילים , אז איפה אותו לובי חזק ששטרסלר מדבר עליו?" –שואל אומגה- "לובי חזק הרי לא היה מאפשר לנו אף פעם להגיע למצב כזה."
אז על איזה לובי מדבר שטרסלר? אומגה מסביר שהיום כ 6000-7000 חקלאים פעילים, מפלוגים בתוך 6 או 7 ארגונים שונים נטולי כוח משמעותי, שכל אחד פוגע בחקלאי בצורה אחרת. " אפילו כוח אלקטורלי אין לנו כדי שנוכל להשפיע על פוליטיקאים" מגיב אומגה לטענותיו של שטרסלר.

4. פתיחת השוק ליבוא תוריד את מחירי העגבניות ושאר הירקות
אומגה מגחך כשהוא שומע את הטענה הזו: "אני יכול להבטיח לך שהיום נכנסה כמות מאד נכבדה של עגבניות ואני מציע לצרכנים לבדוק אם המחיר על המדף ירד. המחיר לא ירד!" הוא מדגיש. ההסבר שלו פשוט: "כשמסבסדים את החקלאים והיבואנים של ארדואן במחיר של 6.5 – 7 ש"ח לקילו עגבניות, זה אומר שהצרכן ישלם לפחות 14-15 שקל לקילו כי בתווך עדיין עומדים אלה שגוזרים את הקופון, אם זה רשתות או הסיטונאים". הפתרון של אומגה ברור: "בשביל שהמחיר ירד צריך לטפל בפערי התיווך ולהגביל אותם כפי שעושים במקומות רבים בעולם"

5. בזכות אנשים טובים כמו רמי לוי אנחנו משלמים פחות על ירקות
"הצרכנים צריכים להיות חכמים. הם צריכים להבין שאם רמי לוי מוכר עגבניה ב10 אגורות הם משלמים על זה במקום אחר. עובדה שעסקיו רק הולכים ועולים." אומגה מתאר בראיון כיצד רמי לוי ושאר הרשתות הגדולות מנצלות את כוחן כדי "לשבור את שוק הירקות". על הדרך הם מביאים את המחירים בשוק לרמה שחקלאים לא מסוגלים לעמוד בה ואז מתחילות פשיטות רגל. כשמגיע וירוס ואין מספיק חקלאים ותוצרת כי הרוב סגרו, אז, לפי אומגה, אנחנו משלמים בגדול על אותן 10 אגורות ששילמנו לפני חצי שנה. מחיר הירק במקרה כזה מטפס לשמיים וגם היבוא הוא לא אופציה שתוזיל את המחיר הגבוה. אומגה מציע את המודל הצרפתי לטיפול בבעיה. שם העבירו חוק שאוסר על רשת מזון למכור בפחות ממחירי הקניה. "אם רמי לוי רוצה הוא יכול להוריד את המחיר מהמותג שלו אבל שלא יעשה את זה על חשבון החקלאים שאונסים אותם לעשות דברים שהם לא יכולים". מסכם אומגה





6. חקלאים פרזיטים מבקשים שהמדינה תממן אותם
אומגה מתרגז לשמוע את הטענה הזו- "אני לא מבקש שיממנו את החשבון בנק שלי ויאפשרו לי לקנות אוטו חדש. אני רוצה בסך הכל שיורידו עלויות יצור, היטלים או מיסים, כדי שאוכל להיות תחרותי". הוא נותן כדוגמא את מחירי המים שהוא נאלץ לשלם: "החקלאי בישראל משלם פי 6 ופי 7 על המים יותר מאשר החקלאי באירופה". אומגה מספר כיצד החקלאים הם הגוף היחידי במשק שמחויב לממן את כל עלויות הדיור של העובדים שלו ואת האוכל שלהם– "אפילו את חשבון החשמל על המזגן שהם משאירים תמיד פתוח, כי לא אכפת להם, אני צריך לשלם"- מלין אומגה. הוא מחויב לשלם על כל עובד אגרה של 2800 ש"ח גם אם הוא לא עבד אצלו יום אחד. הוא משלם למועצה מס על כל דונם שהוא מחזיק גם בתקופות שהוא לא מוכר ירק אחד.

7. החקלאים גם כך הם אחוז זעיר במשק ולא תורמים במאומה לכלכלה בישראל
אומגה מביא כאן מספרים אחרים: "החקלאים מעסיקים בין 60 ל70 אלף משפחות מסביב לחקלאות: דלק משאיות ,פלסטיק, רשתות, חומרי הדברה, חול, טפטוף, זרעים, שתילים וקרטונים. החקלאי נשאר בסוף עם הכל העלויות. הוא צריך לשלם אותם".

8. החקלאות בארץ היא פורצת דרך.
אומגה מספר על מסעותיו של רוהמ בנימין נתניהו בחו"ל - "כל הזמן הוא מתפאר בחו"ל שהחקלאות בישראל פורצת דרך, בזמן שהחקלאות והחקלאים כאן גוססים. הנטל לא מאפשר לחקלאי לתפקד. אפילו תקציב הפיתוח אומרים שירד ב- 20% בתקציב הקרוב".

האזינו לראיון המלא:



הכלכלה האמיתית