ולרי.ס.

האינדיקטורים הכלכליים מצביעים כי הכלכלה העולמית רחוקה עדיין מהתאוששות אמיתית מהמשבר. המשבר ביוון שמאיים על הכלכלה העולמית הוא רק אחד הסימנים לכך.

יש הרבה אנליסטים המבטלים לחלוטין את השלילה הניבטת מן הגרף של תאוצת הכסף: 2aa5c3_5f4308a8b3eb4074bbdb1b3baecf363a.png_srb_p_565_374_75_22_0.50_1.20_0.00_png_srb.jpg

עקומה יורדת זו מתארת את תאוצת הכסף. במילים אחרות היא מתארת את העובדה שבסיס הכסף המכיל אשראי, מזומנים ונכסים נזילים גדל הרבה יותר מהר מהתוצר הלאומי.אבל מה זה אומר? בגדול, מדובר על מצב שבו כסף נמצא בשפע אבל אינו מכוון לדברים המגדילים את התוצר, דהיינו את הייצור והשירותים. אז לאן כל הכסף הולך? הנזילות החדשה בדמות האשראי והמזומנים הולכת ל"בוידם" הפיננסי בדמות מניות, אג"ח, אמנות, מתכות יקרות, יהלומים, נדל"ן להשקעה, וכו... למעשה, ובצורה פרדוכסלית, התהליך הנוכחי מצביע על חוסר בנזילות במקומות שצריכים אותה, דהיינו בכלכלה האמיתית.
דברתי על כך רבות בעבר, אבל אין ספק שהנתונים האלה מצביעים על חוסר רצון מצידה של המערכת הבנקאית לקחת סיכונים ביזמות. במקום זאת היא מעדיפה ללכת על בטוח בהשקעות, כאשר עד עכשיו הבנקים המרכזיים גיבו את המהלך העצל הזה.וכך, במקום אינפלציה, המגיעה בדרך כלל כמוצר נילווה לכל הדפסה והזרמה, אנו עדים לדפלציה המשקפת ביקוש קטן יותר למוצרים ולשירותים. יש לציין שהרבה מן הכסף הולך גם למה שנקרא Deleveraging (סגירת חובות) פרטי של חברות ואף של הממשל. עוד זכורה לנו אמרתו הידועה של בן ברננקי, ראש הפד לשעבר, כאשר הוא נשאל מה יעשה הבנק המרכזי במידה והוא ייתקל בתהליך דפלציוני של ממש. תשובתו הייתה: "נגיע עד זריקת כסף ממסוקים". זה עדיין לא קרה, אבל ההרחבות הכמותיות הענקיות [הדפסות הכסף של הבנק המרכזי] התקרבו מאוד לאותו קונספט. המציאות הוכיחה שזה לא כל כך קל אם את מיליון הדולר המגיע מן האוויר מכניסים למקלט ולא מבזבזים אותו. דהיינו לא מפעילים איתו את "תחלופת הכסף" וגורמים על ידי כך לייצור של מוצר או שרות חדש. שום דבר חיובי לא קורה, אלא להיפך.וכך, החשיבות הגדולה לאותה עקומה. אלך עד לומר שזה האינדיקאטור החשוב ביותר בעיני בכלכלה האמיתית כי הוא זה שיראה לנו את השינוי לטובה, והיציאה האמיתית מן המשבר הגדול. בינתיים, עיניכם הרואות שזו לא בדיוק תמונת המצב. ועוד דבר: בימים אלו אנו עדים שוב לתזזית פיננסית הקשורה ל"בעיה היוונית". מצד אחד ממשלה חדשה, שמאלית, הרואה בסבל של העם סיבה מספיקה לייצר קונטרה לדרישות הטרויקה, ומצד שני, לחץ של בריסל לרפורמות, קיצוצים בפנסיות ועלייה דרמטית במע"מ. התוצאה: אי תשלום ראשון לקרן המטבע, וזעזועים קטנים (בינתיים) במערכת הפיננסית. למה אני מזכיר זאת בקשר לעקומת תחלופת הכסף? כי הפסיכולוגיה המשברית מהווה עוד גורם לחוסר רצון לקחת סיכונים וזה בהחלט מרחיק עוד קצת את התקווה להתייצבות או אפילו שינוי כיוון של העקומה.
נכתב ע"י משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
פורסם ב"כלכלה אמיתית"