ולרי.ס.

בדו"ח שפרסם בנק ישראל אתמול הוא מזהיר שהמחירים בארץ נמוכים מידי אבל מיד מרגיע ומביע "שביעות רצון" מכך שבטווח הארוך הם יחזרו לעלות כמו "בימים הטובים ההם" כשיצאנו לרחובות. לפניכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הדו"ח שבממשלה יעדיפו שלא תבינו מה כתוב בו.

בזמן שההנהגה שלנו בירושלים מבטיחה לנו שוב ושוב שהיא נלחמת במחירים הגבוהים במשק, בכירים בבנק ישראל שוברים את הראש לפחות פעם בחודש בשאלה איך גורמים להעלאת המחירים בישראל בכ2% בממוצע בכל שנה (לא כולל את העליות במחירי הדירות). זה מה שנקרא בעגה המקצועית "שמירה על יעד האינפלציה של בין 1% ל3%".
בנק ישראל מצהיר על כך במפורש גם בדוח הועדה המוניטרית שפרסם אתמול. שימו לב שמאחר שהבנק יודע שמשקיעים מכל העולם קוראים היטב את הדוח -כל מילה בו נבחנת תחת זכוכית מגדלת ונכתבת בזהירות ובמתינות רבה על מנת למנוע זעזועים -אך עדיין מבין השורות ניתן להבין מהדו"ח לא מעט.

האם על פי הדוח מחירי המוצרים והשירותים בארץ באמת כל כך יקרים ויש לפעול להורידם?
בזמן ששרי האוצר והכלכלה מבטיחים לנו ירידות מחירים בא בנק ישראל וטוען שהמחירים לא רק שאינם גבוהים , אלא שהוא חושש מהעובדה שהם לא יעלו בקצב גבוה עוד יותר בעתיד. הנה כך הגיבו בבנק ישראל בהתיחסם לאינפלציה הנמוכה:

"במהלך הדיון באינפלציה התייחסו חברי הוועדה לכך שהאינפלציה, בהסתכלות על 12 חודשים לאחור,
צפויה לרדת בחודשים הקרובים אל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים...הם [חברי הועדה] הביעו את החשש...לירידה בציפיות לאינפלציה"

אז מדוע לא נקטו בבנק ישראל צעדים החודש (כמו למשל הורדת ריבית) כדי לגרום למחירים לעלות בקצב גבוה יותר?
בנק ישראל "מרגיע" אותנו בדו"ח ואומר במפורש שהוא שבע רצון (ראו ציטוט למטה) שהמחירים יחזרו לעלות בעתיד באותו קצב שעלו בשנים האחרונות (ושגרמו ל400 אלף אזרחים לצאת לרחובות).

"בנושא האינפלציה הביעו כל חברי הוועדה שביעות רצון מכך שהציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נמצאות באופן עקבי מעט מעל מרכז היעד, והם העריכו שהמחויבות של בנק ישראל לעמידה ביעד יציבות המחירים תשמר אותן בסביבה זו."

קרנית פלוג -נגידת בנק ישראל

מה הסיבה לכך שיש התמתנות בעליות המחירים?
האשם בכל זה ,איך לא, הוא אתם- הצרכנים. אתם לא צורכים מספיק. הנה כך נכתב בדו"ח:

"רוב חברי הוועדה סברו שהתמתנות זו נובעת גם מרפיון של הביקושים המקומיים ובפרט מההתמתנות בקצב גידולה של הצריכה הפרטית"

איך מדיניות בנק ישראל להעלאת המחירים במשק מסתדרת עם טענות הפוליטיקאים שהם יורידו את המחירים?
חשוב להבין שבנק ישראל הוא לא גוף פוליטי שאמור לרצות את האזרח. לכן הוא מתאר את המציאות כפי שהיא ולא את המציאות המדומה של הפוליטיקאים שמטרתה להגיד לנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע ועל הדרך לטעת בנו תקוות שווא שהנה "קצת סבלנות והכל יסתדר".

מה הסיבה שבנק ישראל כל כך להוט שהמחירים במשק יעלו בממוצע בכ2% כל שנה?
מדובר במשוואה פשוטה- . בשיטה כלכלית מבוססת חוב ,כמו זו הנוכחית, ירידות מחירים לאורך זמן יובילו די מהר לכך שאנשים ועסקים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות והמשכנתאות שלקחו וכך יאבדו את בתיהם ועסקיהם . מכאן הדרך למיתון קצרה, אנשים לא יצרכו, עסקים יפסידו ,עובדים יפוטרו וזה מעגל שעלול לחזור על עצמו עד לשפל גדול. בנק ישראל בדו"ח האחרון שלו רומז בעדינות [זוכרים? הוא לא יכול להשמע קיצוני] על התרחיש שעלול להתפתח כתוצאה מכך שהמחירים לא יעלו בקצב מהיר מספיק:

"בתנאים מסוימים הדבר [הציפיה לעליות מחירים מתונה מידי] עלול להוביל להתמתנות נוספת בפעילות [בנוסף לזו הקיימת היום]"

אם זה התרחיש של הבנק למקרה שהמחירים לא יעלו בקצב מהיר מספיק, ניתן רק לתאר מה הוא חושב על מצב שבו המחירים יתחילו לרדת.

מה הפתרון?
אנחנו צריכים לקחת עוד הלוואות ולצרוך עוד נכסים ומוצרים מיותרים (רצוי שיהיו כמה שיותר יקרים), וכמובן לעבוד יותר ואז יתכן שהנתונים הכלכליים ישתפרו והמחירים יעלו. אבל גם כשנגיע לקצה גבול היכולת שלנו (אם עדיין לא הגענו) נצטרך לעבור גם אותו, כי הצמיחה היא אינסופית ואנחנו הפכנו בה למכונות לייצור חוב.
פתרון נרחב יותר יהיה רק כאשר תשונה דרך יצירת הכסף כך שלא ייוצר מחוב. אז יהיה אפשרי גם לקיים מערכת כלכלית עם אינפלציה אפסית כפי שמסביר בכיר החוקרים המוניטריים בקרן המטבע בקישור כאן.



לדו"ח המלא של הועדה המוניטרית לחצו כאן

המקור: הכלכלה האמיתית