ולרי.ס.

בערב ראש השנה פורסם פה המאמר 8 מיתוסים על הצמיחה הכלכלית. כמה אירוני ,שממש באותם הרגעים מבלי שידענו,עודכנה הנוסחה לחישוב הצמיחה בתמ"ג ('תוצר מקומי גולמי' שמהווה את המדד לצמיחה הכלכלית) בישראל . שינוי זה נותן לנו הזדמנות נדירה לקבל דוגמית נוספת עד כמה מדידת הצמיחה היום לא רק שלא משקפת את הרווחה הכלכלית של האזרח, אלא אפילו לוקחת בחשבון פרמטרים שפוגעים בו.

אחד הפרמטרים שהוספו לחישוב התמ"ג בשינוי האחרון היה סך כל ההכנסות של הבנקים מריביות שהם גובים ממשקי בית וחברות. סעיף זה לבדו תרם לקפיצה אדירה בשעור הצמיחה ביותר מ 1%. 1% לשם הפורפורציות ,מהווה שיעור צמיחה גבוה יותר מסך כל ההצמיחה שחוו מדינות כמו גרמניה, בריטניה, איטליה וצרפת בכל שנת 2012. וזה רק החלק שהתווסף לשיעור הצמיחה.


עכשיו נסו לענות על השאלות הבאות.ובבקשה השתדלו לא לענות על תקן כאלה שכלואים במטריקס הכלכלי אלא בתור בני אדם שאלהים ברך אותם בהגיון בריא:
האם הכנסות הבנקים מריביות תורמות במשהו גם לרווחה הכלכלית שלכם כבודדים, כמשפחה ,כעסק (שאינו בנק) או כקהילה? במה תורמת לכם לפיכך הצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, אם בשביל לגרום לה לעלות אתם צריכים לקחת יותר הלוואות עם ריביות יותר גבוהות וכפועל יוצא מכך להשתעבד יותר ויותר לבנק?
מה ההגיון ,שלהכנסות של גוף שעוסק בסך הכל בניהול ספרי חשבונות, יהיה משקל כה גדול בחישוב שעור הצמיחה?
מדוע גוף ,שלא מייצר דבר חוץ ממספרים במחשב שמומרים מיד לחוב, נכלל בכלל בחישוב הצמיחה- מה בדיוק הגוף הזה מצמיח ומה התוצר שהוא מייצר חוץ מהררי חובות?
מי אלה הבודדים שבאמת צומחים מתוך הררי החוב האלה הנישאים על כתפי הלווים?

העונה על השאלות נכונה יקבל את הגלולה האדומה או סתם טלויזיה עם תוכן חינוכי במתנה:

המקור: הכלכלה האמיתית