ולרי.ס.

הויכוח על הטבות המס לחברות הגדולות הגיע לשיאו עם חשיפת הנתונים על ידי גלובס. חברת 'טבע' כיכבה ברשימת ההטבות. אבל מאחורי ההטבות האלה נחשפה מציאות בה המדינה הופכת לנשלטת כמעט באופן מוחלט על ידי חברות ענק. הנה הההסבר באמצעות חברת טבע , איך שלב אחרי שלב נוצר במדינה משטר חדש של אדונים ומשרתים מודרני. וגם- איך אפשר לשנות את כל העסק מהבסיס ומדוע רוב הכלכלנים לא מציעים לנו אותו?

הטוענים הגדולים בעד הטבות המס לחברות הגדולות אומרים "אין ברירה". אם נעלה מיסים ,חברת טבע לצורך העניין, תעבור למדינה שתיתן לה הטבות מס גדולות יותר ואנחנו נאבד כמה אלפי מקומות עבודה. הטיעון הזה כלל לא מופרך ונכון מנקודה מסוימת ,שבה באמת לחברה אין תועלת רווחית בפעילותה מתוך ישראל.

1. המערכת..
למעשה, הבעיה היא מערכתית הרבה יותר מסתם הטבות המס לטבע: אם תסתכלו למשל בחוק החברות תגלו שעל פי חוק ,המדינה היא זו ששמה את הרווחיות כמטרה הנעלה ביותר של החברה ,הרבה לפני צרכי בני האדם. בחוק הזה עניין הציבור ותרומה לקהילה נכנס תחת הקטגוריה של: ניתן להביא בחשבון אבל לא חובה.

חוק החברות 1999

כל המערכת לפיכך מנווטת אותנו בצורה שיטתית אל עבר צורת שלטון של בעלי ההון- או במילה אחת "פלוטוקרטיה".
אלא שכדי לקיים פלוטוקרטיה לא מספיק חוק. בדרך לפלטוקרטיה צריכים בעלי ההון בראש ובראשונה לבטל את כללי השוק החופשי על מנת ליצור לעצמם יתרון מובנה על פני האחרים. לצורך זה הם זקוקים לגישה חופשית לשני מוקדי הכוח הכי גדולים במדינה: הכסף והשלטון.

2. הגישה לכסף...
היום יצרני הכסף הגדולים במדינה ואלו שמחליטים מי יקבל אותו הם גופים פרטיים בעצמם. הם נקראים בנקים. אין לבנקים אמנם מדפסות סודיות, אבל יש להם מחשבים, כך שבכל פעם שהבנק מלווה הוא יוצר גם כסף חדש כרשומה במחשב שלא היה קיים קודם לכן.
דמיינו לרגע,שאתם יחד עם עוד כמה משפחות בודדות, הייתם מקבלים את הרישיון לייצר כסף במדינה ולהלוות אותו הלאה בתמורה לריבית. למי קודם כל הייתם מלווים אותו בתנאים נוחים? ודאי רובכם יענו: החברים הקרובים ובני משפחה.
כך פועלים גם הבנקים. הבנקים נהנים מחופש כמעט בילתי מוגבל,שכן מי שאמור לפקח עליהם הולך להיות חלק מהם מיד אחרי שיסיים את תפקידו. בעלי ומנהלי הבנקים מעדיפים אם כך להעביר את הכסף שהם מייצרים לחברים וקרובי משפחה ,כפי שחשף הארץ או כמו שניתן ללמוד למשל מהקשר הבא:

4 מתוך 7 חברי ועדת האשראי בבנק הפועלים שאישרה הלוואות של 750 מיליון ש"ח לדנקנר ללא ערבויות

אחרי החברים והמשפחה מגיעות החברות הגדולות .בואו נחזור לרגע לדוגמא בה משפחתכם קיבלה אישור ליצר כסף. מאחר שיש לכם מעכשיו מונופול בנושא עם עוד כמה משפחות, סביר להניח שבהעדר אלטרנטיבה מאות אלפי עסקים יגדשו את ביתכם במטרה לקבל הלוואות. הבעיה שמאות אלפי עסקים הם גם מאות אלפי "בלבולי שכל". למען השקט שלכם בוודאי תעדיפו להתעסק רק עם כמה לווים בודדים ולבקש מהשאר להתפנות.
כך גם הבנק עושה. כשבנק מלווה לגוף מסוים זה כרוך בהוצאות בדיקת כדאיות ההלוואה, מעקב אחרי החזר ההלוואה ,נקיטה בפעולות נגד לווים המפגרים בהחזרים,הפעלת עורכי דין ,הוצאה לפועל וכו'. לכן בנקים מעדיפים להלוות מיליארדי שקלים לגוף אחד (בטח ובטח אם הוא גם שייך לחבר או קרוב משפחה) מאשר לחלק את הסכום בין כמה מאות אלפי עסקים קטנים. והנה דוגמא "קטנה" מ'טבע' שלנו:

אבל פה זה לא נגמר , כי כשבנק מלווה לגוף גדול הרבה כסף הוא צריך גם לדאוג שיכולת פרעון ההלוואת שלו לא תפגע. לכן הוא יעשה הכל בשביל למנוע תחרות ממתחרים שעלולים לגרום לירידה ברווחיות הלווה. את הדבר הזה חשף גם מיכאל גולן ,מבעלי גולן טלקום ששבר את המונופול בשוק הסלולר. כך נכתב בראיון שהתקיים בשבוע שעבר:

גולן מבקר בחריפות את מתחריו ואת מבנה המשק הישראלי. הוא תוקף בעיקר את המשפחות שפועלות לדעתו כמו טייקוני נדל"ן. הן לוקחות הלוואות כדי לרכוש חברות, מנצלות את חוסר התחרותיות בארץ כדי ללחוץ את הלקוחות במחירים מופקעים, וכך הן מחזירות את ההלוואות. כך הן מרוויחות כסף בארץ על חשבון הצרכן, בזמן שאת הפעילות העסקית הממשית שלהן הן בעצם עושות בחו"ל. נשמע מדבריו שהממסד הבנקאי תומך במבנה הזה, ומקשה על כניסה של תחרות נוספת לשוק.

גולן נתן בראיון דוגמא גם מדוע שני הגופים ,שזכו במכרז לקבלת רישיון מפעיל סלולרי הפסידו, והוא לעומת זאת זכה דווקא עם ההצעה הנמוכה ביותר:

"למה שני הזוכים שהפסידו הפסידו? כי הם בנו את האסטרטגיה שלהם כמו כולם, על ליווי בנקאי" אבל הממסד הבנקאי לדעתו לא מעוניין בהגדלת התחרות במשק "למה אנחנו קיבלנו את הערבות? כי באנו בלי שום ליווי בנקאי. אמרנו אוקיי – זה הכסף שלכם. שמתי 350 מיליון שקל. תנו לנו ערבות. ואז הם רצו. אין אף סיבוך".

3. והשלטון...
קו ישיר לאשראי זמין וכמעט לא מוגבל זה רק צד אחד של שלטון פלוטוקרטי -צריך גם לדאוג שאף אחד לא יפגע במערכת הזו שנותנת באופן שיטתי עדיפות לגופים בודדים גדולים על פני השאר. לכן אותם גופים צריכים לדאוג שגם בקרב קובעי ההחלטות יהיו כמה עושה דברם. ופה אם ניקח את חברת טבע כדוגמא,אין מה להוסיף חוץ מאשר להתבונן בתמונה הבאה:

מקור: קאנביס מגזין עם כיוון 

כך קיבלנו משטר פלוטוקרטי לפי הספר. יש יגידו שזה מזכיר אפילו שלטון פאודלי מודרני של אדונים ומשרתים: בשלטון זה האדונים (החברות) דורשים מהמשרתים (הציבור) לעבוד עבורם ,לשלם בעבורם מס ,לממן את השתלטותם על מי שמנסה להתחרות בהם ובתמורה אותו ציבור עובדים מקבל מהאדון את הזכות לשרוד. אם הציבור יעז חלילה להתנגד לאדון, יגזר דינו הפעם לא על ידי כבילה לשרשראות, הוצאה להורג או מאסר אלא על ידי פיטורין. פיטורין היום של אזרח שכורע תחת נטל החובות (המשכנתא) תוביל אותו מהר מאד לחיי עוני ,סבל ונידוי חברתי.

ומה המצב בעולם?
אם חשבתם שהבעיה היא רק אצלנו, אז אתם יכולים להרגע. אנחנו בחברה טובה. הבעיה הזו מערכתית ונמצאת עמוק בתוך חוקי המערכת ושיטה. אין מה להוסיף מעבר לצפיה ב4 הדקות הבאות שמציגות עובדות מדהימות על השתלטות ההון בעולם (הקשיבו למסר בסופו):



אז מה עושים?

המערכת
חייבים להחליף את הדיסק. כשהאדם הופך לכלי שרת עבור הרווח במקום שהרווח ישרת אותו, זה הסימן שהמערכת איבדה איזון. לכן הפצת נזקי המערכת הנוכחית הוא צעד הכרחי בדרך לשינוי. ודי ללמוד איך המערכת עובדת כדי להבין את נזקיה.
הכסף
אין סיבה שגוף פרטי יחליט באופן בלעדי אילו חברות, חברים ובני משפחה יקבלו כסף במדינה ואילו לא לפי הקריטריון שהוא החליט עליו. יש פה סתירה גדולה לעקרונות השוק החופשי ,יש פה סתירה גם לעקרון החברה הסוציאליסטית. מונופול על הכסף של גופים פרטיים מחזיר אותנו הרחק אחורה לתקופות החשוכות של ההיסטוריה. הנסיון לשנות את המערכת בלי לשנות את דרך יצירת הכסף שקול לניסיון לרפא חולה סרטן על ידי אקומולים. יש היום כבר פתרונות איך לשלב את המערכת הבנקאית במערכת צודקת יותר והוגנת יותר ותוכלו להכיר אותם בקישור זה .אגב, לא צריך ללמוד כלכלה באוניברסיטה כדי להכיר את הפתרונות מהסיבה הפשוטה שבאוניברסיטה מסבירים רק על קיומה של שיטה אחת -זו הנוכחית .
השלטון
כשמשרד האוצר נלחם בפרסום רשימת החברות שמקבלות הטבות מס -פה זה צריך להדליק נורה אדומה לכולנו. מי בחר בעומד בראש המשרד? החברות או הציבור? מי משלם את משכורות עובדיו? הפתרון לבעית ההון שלטון היא שקיפות. דרישה להגברת השקיפות היא אבן היסוד בדמוקרטיה ותמנע חתימת הסכמים אפלים מאחורי דלתות סגורות.

המקור: הכלכלה האמיתית