גרוס

רוב דורשי העבודה שנרשמו באוקטובר הם עובדים שיצאו לחל"ת ■ בנובמבר התמתנה בינתיים העלייה במספרם של דורשי העבודה החדשים
מספר דורשי העבודה החדשים זינק פי שלושה באוקטובר ביחס לשנה שעברה — כך עולה מדו"ח של שירות התעסוקה. הנרשמים החדשים הם כשליש מכלל 226 אלף דורשי העבודה באוקטובר.
60% מכלל הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה הוצאו לחל"ת, ומספרם באוקטובר עלה משבוע לשבוע. היתר הם תובעי אבטלה, שאינם בחל"ת, ותובעי הבטחת הכנסה. מתחילת המלחמה ועד סוף אוקטובר נרשמו בשירות התעסוקה 42 אלף דורשי עבודה חדשים בחל"ת.
אחרי השיא שנרשם בסוף אוקטובר, בתחילת נובמבר מסתמנת האטה בעליית מספר דורשי העבודה. אם היציבות היחסית תימשך ולא תיפתח חזית נרחבת בצפון, העלייה במספר דורשי העבודה החדשים עשויה להמשיך להתמתן — בשעה שהמשק יתרגל לשגרה החדשה. לפי נתוני ביטוח לאומי, בין 7 באוקטובר ל–5 בנובמבר התקבלו 67 אלף בקשות לדמי אבטלה, ובהן 47 אלף על יציאה לחל"ת שלא מרצון.
מלבד דורשי העובדה שהוצאו לחל"ת, 23% מהנרשמים החדשים בשירות התעסוקה הם דורשי עבודה שפוטרו, ו–10% הם מתפטרים. בשירות התעסוקה מדגישים כי נרשמה עלייה לא רק במספר המוצאים לחל"ת, אלא גם במספר המתפטרים — תופעה שנרשמה גם במשבר הקורונה.
כמחצית מכלל הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה הם צעירים (מתחת לגיל 34), ונראה שהם הושפעו יותר מהמלחמה מאשר קבוצות גיל אחרות. 32% מהנרשמים החדשים הם בקבוצת הגיל 35–50; ו–17% הם בני 51 ומעלה.
נראה כי ההשלכות של המלחמה על נשים בשוק העבודה הן משמעותיות יותר לעומת גברים, מאחר ש–59% מהנרשמים החדשים הן נשים. לשם השוואה, בשבוע הראשון של אוקטובר (לפני פרוץ המלחמה) 52% מהנרשמים החדשים לשירות התעסוקה היו נשים. בשירות התעסוקה מסבירים זאת בעובדה שגברים רבים גויסו למאמץ המלחמתי, ולא ניתן להוציא לחל"ת או לפטר אדם המשרת במילואים.
בנוסף, השיבושים במערכת החינוך גבו מחיר מההורים: שיעור ההורים לילדים תלויים (כלומר מתחת לגיל 1 מכלל הנרשמים החדשים לשירות התעסוקה עלה באופן עקבי משבוע לשבוע מאז פרוץ המלחמה, והגיע ל–40%. זאת, בהשוואה ל–35% לפני המלחמה.
מהתפלגות הנרשמים החדשים לפי משלח יד, עולה כי העליות המשמעותיות ביותר במספר הנרשמים החדשים חלו בקרב מוכרים בחנויות ונותני שירות, בקרב מנהלים בתחום השירות והאדמיניסטרציה ובקרב מטפלים סיעודיים. בשירות התעסוקה מדגישים שקבוצת המוכרים ונותני השירות הייתה הגדולה ביותר — וקצב הגידול שלה משבוע לשבוע היה החד ביותר.
באזורי התעסוקה הגדולים שיעור הנרשמים החדשים היה גבוה יותר. כך למשל, דורשי העבודה מיישובי גוש דן היוו 22% מכלל הנרשמים החדשים באוקטובר. שיעורים גבוהים יחסית נרשמו גם באזורים ירושלים, השפלה והשרון, עם כ–8% בכל אחד. השפעת המלחמה על הנרשמים ביישובי הדרום והצפון נתנה את אותותיה רק בשבועות השני והשלישי למלחמה, שבהם עלה באופן משמעותי קצב הגידול במספר הנרשמים החדשים ביישובי עוטף עזה והדרום ובקו העימות הצפוני.


המשתנים המשפיעים
שירות התעסוקה ערך ניתוח של מאפייניהם של 42 אלף דורשי העבודה שהוצאו לחל"ת באוקטובר. הניתוח מאפשר לאמוד את הסיכויים ליציאה לחל"ת בהתחשב במשלח ידו של דורש העבודה, במגדרו, במחוז מגוריו ובמאפיינים נוספים.
מהניתוח עולה כי אף שסיכוייהן של נשים לצאת לחל"ת גבוהים משל גברים, המשתנים המשפיעים יותר על סיכוייו של דורש או דורשת עבודה לצאת לחל"ת קשורים למקצוע שלו.
בין משלחי היד שבהם נרשמו הסיכויים הגבוהים ביותר לצאת לחל"ת נמנים עובדים בתחום השירותים האישיים; פקידי שירות לקוחות; עוזרים בהכנת מזון; עובדי מכירות; פקידים כלליים; מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים; מטפלים אישיים; ועובדי ניקיון.
לעומת זאת, משלחי היד שבהם נרשמו הסיכויים הנמוכים ביותר לצאת לחל"ת הם, בין היתר, תחומי ההייטק, הוראה, פועלים מקצועיים בחקלאות ועובדים בשירותי אבטחה.
הקבוצה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לצאת לחל"ת היא קבוצת המבוגרים (מעל גיל 51). באף אזור גיאוגרפי לא נרשמה מובהקות ברורה ליציאה או לאי־יציאה לחל"ת, מלבד באזור השרון והעמקים, שבו נרשמו הסיכויים הנמוכים ביותר לצאת לחל"ת.

דה-מרקר