אבי זלינגר

לכאורה הכל נראה תקין בישראל, אבל סערה כלכלית איומה בדרך לישראל, שתכה באזרחי המדינה קשה מאד כלכלית, בעוצמה שאיש אינו מאמין, ויתכן שכבר עכשיו השפעת הסערה החלה להיות מורגשת, ואם לא ינקטו צעדים מיידים חמורים לטיפול בבעיות החמורות שמטוייחות כיום על ידי כל הממשלות שגררו רגליים, ונמנעו מטיפול וקבלת החלטות בבעיות שלהלן ,כל הבעיות המוצגות הן פנימיות בלבד, בניגוד לנסיון הממשלות לצייר את הבעיות כחיצוניות , ולא סתם סטנלי פישר שם את האקדח על השולחן בעניין הגרעון כסימפטום, כי הוא יודע שכלכלת ישראל אינה יכולה לעמוד בכלכלת בחירות ארוכה והגדלת גרעון ממשלתי, כש 5 הבעיות שיוצגו כאן, כבר בדרכן לחסל את כלכלת ישראל, ויתכן שאחרי הבחירות כבר יהיה מאוחר לטפל בהן, ורוב הסיכוי שהבחירות עוד יוקדמו לנובמבר השנה עקב החרפת המצב.א. הבעייה הדמוגרפית בתוך ישראל - כיום 51 אחוז מהילדים בכיתות א בבתי הספר היסודיים הם חרדים

וערבים , ומתוך 150,000 לידות בישראל 75,000 הם חרדים או ערבים ,וקצב הילודה וחלקם באוכלוסייה עולה בצורה מטורפת, מה שישפיע בצורה קשה על התפוקה הכלכלית של החברה הישראלית כבר בעוד 10 שנים, ויתכן שההשפעה השלילית על הכלכלה הישראלית כבר החלה ,ואנחנו מתמודדים עם משק לא יעיל בישראל שאינו מסוגל להתחרות ביעילות עם שווקי חוץ, עקב כוח אדם לא מתאיםלשוק העבודה, או שאינו עובד, ולכן המדינה מגדילה את ההטבות ליצואנים על חשבון המעמד הבינוני שרוסק כתוצאה מכך כלכלית, ולמעשה היווה פתרון זמני לחוסר היעילות של היצוא כששילם מיסים עודפים שמימנו את חוסר היעילות של היצוא, כי היצוא בישראל הוא 50 אחוז מתוצר המדינה ,או הגורם להכנסותיה שמיוצרים בחו"ל -להפתעתכם רובו על ידי חברות הייטק ויצואנים .תופעה נוספת הנגרמת כתוצאה מעליית גדלן של 2 הקבוצות האלו בקצב מהיר, היא התכווצות המעמד הבינוני , עקב נטייתן של קבוצות אלו לצרוך פחות, מה שמכווץ את שוק הצריכה הפרטית בישראל, ופוגע בעיקר בעסקי המעמד הבינוני או בעסקים הקטנים הבנויים על צריכה ופרוספריטי.חוסר איזון דמוגרפי המשכי פוגע קשה בכלכלה, משום שהוא מוציא אותה מאיזון כלכלי, כשהוא הופך להיות שלילי ,וגורר אותה לחובות עתק וגרעונותב. בעיית הירידה הדרמטית באיכות החינוך בישראל - למדינת ישראל אין קיום ללא מערכת חינוך מהטובות בעולם, משום שאין כאן" משאבים טבעיים " שיכולים לפצות, על היקף התוצר המשקי שמייצר החינוך הטכנולוגי והעיוני והמדעי ,המתורגם למיסים גבוהים והכנסות לקופת המדינה לשנים ארוכות, ושם באר נפט לא יכולה להכניס אפילו קצה קצהם של מיסים שנכנסים מהמצאות, סטארטאפים, ופיתוחים טכנולוגים, הכל בגין רמת לימוד גבוהה ביסודי תיכון אוניברסיטה , ותלמיד טוב הוא אזרח תורם ומשלם מיסים , ומייצר תוצר למשק במשך 40 שנה רצופות של עבודה, וכך ילדיו, אולם תהליך זה נבלם לפני 8 שנים, ואת ניצניו אנחנו כבר רואים בירידת כושר התחרות של ישראל בשוקים הבין לאומיים, וירידה חדה בהיקפי מכירות לחו"ל,מעבר למצב הכלכלי.ראשי האוניברסיטאות ומערכת החינוך התחילו להתריע לראשונה בקול ,על הרס מערכת החינוך, והשינוי החד שהיא עוברת לרעה.ב. בעיית הגיוס הנמוך והלא איכותי לצה"ל - בעייה זאת נגזרת, מהבעייה הדמוגרפית שמתפתחת פה במהירות, כשהצבא אינו מצליח לנצל ביעילות את המגוייסים, שאינם מגיעים ברמה איכותית חינוכית מספיקה, או בכמות מספיקה לצבא ונוצר מחסור חמור בחיילים, מה שמעמיס על הצבא עלויות כבדות של העסקת כוח אדם אזרחי במשימות צבאיות דרך חברות כוח אדם, מה שמדהים כאן היא העובדה כי לפני 30 שנה כשמדינת ישראל היתה בת 3 מיליון תושבים, היא החזיקה כוח צבאי גדול יותר, ואיכותי יותר, ומיומן יותר בהיקפי מילואים ושטח כבוש גדולים פי 5 מהיום, ללא כל בעייה כי רוב המגוייסים היו באיכות גבוהה מאד, ועם מוטיבציה גבוהה מאד, לעומת כיום מדינה של כמעט 8 מיליון תושבים , אולם עם אוכלוסייה ירודה חינוכית והשכלתית, שאינה מתאימה לצה"ל ואף חסרת מוטיבציה, וראשי הצבא שותקים , ומשלמים בכסף טוב על הפער האיכותי שנוצר, מה שגורם להגדלת התקציבים הצבאיים הנדרשים מהממשלה ולהגדלת הגרעון הממשלתי. נתון נוסף הוא הכבדה נוספת של משימות המילואים על אותה שכבה קטנה של מעמד בינוני, ואף עניים עובדים, שמשרתים במילואים תכופות על חשבון העובדים שחור שאינם משרתים, ומשתמטים מתשלום מיסים, ושוב מגדילים את הנטל הכלכלי והגרעון הלאומי.חוק טל פלסנר, נובע ברובו מהמצוקה הקיימת בצה"ל שאינה נחשפת בעוצמה הראוייה לציבור הרחב ומשפיעה במקביל גם על המוסד לביטוח לאומיג. בעיית ההשתתפות בכוח העבודה במשק- ההשתתפות הציבורית בכוח האדם העובד במשק בישראל נמוכה מאד ,בכמעט 10 אחוז מההשתתפות במשק בעולם המערבי, למרות שהגיל הממוצע בישראל נמוך ב10 שנים מהגיל הממוצע בעולם, עקב היותנו מדינה צעירה, יחסית שרק עכעשיו זקניה מתחילים לצאת לפנסייה בכמויות גדלות והולכות, ורק 10 אחוז מאזרחי ישראל נמצאים מעל גיל 67 .למי שאינו יודע עדיין ,הישראלי הוא העובד החרוץ בעולם המערבי ,והוא עובד בשבוע למעלה מ44 שעות למרות שהממוצע העולמי הוא 34 שעות לערך, וזה מפצה בחלקו על חוסר יעילות שוק העבודה בישראל, כשאנשים עובדים הרבה יותר שעות כשכירים ועצמאים מאשר כל מקום באירופה או ארצות הברית, ולמעשה מכורים טוטאלית לעבודה כדי להתקיים, משום שהשכר בישראל נמוך ב40 אחוז בממוצע מהעולם המערבי..חלק גדול מעודף שעות העבודה האלו, נובע מהעובדה שרוב אזרחי ישראל עובדים קרוב מאד למקום העבודה שלהם, ואינם נזקקים לבלות בדרכים שעות רבות כדי להגיע למקום העבודה כמו בחו"ל, ושעות נסיעה אלו הופכות לשעות עבודה, יתרון שמנוצל על ידי המעסיקים והמדינה.רוב כוח העבודה הלא מיומן ,עובד לא מסודר ובכסף שחור, ואינו משלם מיסים, אולם המדינה עודדה את התופעה בזמנו כדי להוזיל למעסיקים את עלויות העבודה .ד. בעיית יציבות ביטוח לאומי והפנסיות בבורסה - התכווצות המעמד הבינוני בישראל, עקב השינויים הדמוגרפים החדים שקורים כאן ,היא האסון הגדול של ביטוח לאומי, והבורסה לניירות ערך בתל אביב, משום שפחות אנשים משלמים מיסים לקופת המדינה וממלאים אותה מחד, כי הם לא עובדים , ומאידך הם מתחילים להסמך על יתרות ביטוח לאומי ,מה שיוצר גרעון בקופת הביטוח הלאומי ומחייב להעלות בתכיפות את הגיל שבו משולמות פנסיות ביטוח לאומי , ותהליך זה אף יגיע במהרה גם לפנסיות הפרטיות,, ופנסיות המדינה, כי הן יהפכו ללא מאוזנות אקטוארית ,עקב מאפייני עבודה חדים שונים מאד מדור לדור, שיגרמו להפחתת זכויות דרמטית , כי היחס בין מספר העובדים מול מספר הלא עובדים, קטן במהירות כל שנה ואין מי שיממן את הדור הבא של הפנסיות .מה גם כשפחות אנשים מפרישים לפנסייה דרך קרנות פנסיה המושקעות בבורסה , מה שתומך בשערי ניירות הערך מניות ואגרות חוב, ולמעשה אם ההפקדה לפנסייה הופכת להיות שלילית או יורדת בכמותה עקב פחות מפקידים ,הרי ששערי ניירות הערך נפגעים,ומחירים יורד בצורה קבועה, וכך שערוכי הפנסיות יורדים , ותמורתם יורדת, והחוסך לפנסייה יכול להפגע בגלל רשלנות בטיפול בבעייה דמוגרפית שהחלה 20 שנה אחרי שהחל לחסוך, והגיעה לשיאה בעת שיצא לפנסייה, מול בעייה דמוגרפית חמורה שמשפיעה על תמחור הפנסייה שלו, שמקובעת ליום היציאה לפנסייה.הבורסה נמצאת כבר שנה במהלך של גסיסה וירידת הנזילותהכספית, וכסף רב יוצא הרבה יותר ממה שנכנס, ואילו ביטוח לאומי כבר התחיל להתריע על מצוקה כספית עתידית, בשעה שהוא מזרים לקופת הממשלה לתקציב 16 מיליארד שקל בשנה יתרות זכות, ללא קבלת שום בטוחה עבור דור העתיד ששילם ביטוח לאומי. סיכוםאם כל הבעיות האלו לא יטופלו תוך שנה , הרי שמי שיחיה פה יגלה שרמת חייו תרד דרמטית משנה לשנה, בכל המישורים , החל מאיכות עסקיו ועד לרמת הפנסייה שלו, וזאת חובת הממשלות לטפל במהירות