הערות בלוג

מאמר יפה.גם אני הייתי בהודו כחצי שנה ויצאתי עם תחושות אחרות לגמרי,אך חוויתי דברים שונים לגמרי.אכן תת-יבשת מדהימה שפשוט חובה להיות בה (כטיול של 3 חודשים לפחות,אחרת אין טעם כלל לנסוע לדעתי,לפחות לא כפעם ראשונה).ההודים אכן כמתואר במאמר אך ישנם גם מספר תכונות בלתי נסבלות בהן לוקים ההודים ולאחר שיצאתי משם החלטתי שזהו,היה טוב מאד-אך לא אחזור לשם.צריך גם לטייל במקומות אחרים....מסקנה חד משמעית שכן הגעתי אליה שם-אסור לעשות עסקים עם הודים,ואפילו לא הפשוטים ביותר.בעניין הזה הם פשוט לא אמינים.כולם.

אם אכן כל אחד היה נותן ככל יכולתו ומקבל לפי צרכיו זה אכן הייתה שיטה מצוינת.....אך הבעיה שזה לא כך בקבוצות גדולות,שאין קשר ביניהן בין הפרטים ולכן השיטה טובה רק בתיאוריה,או בקבוצות קטנות,כי מי יתן ככל יכולתו אם כולם מקבלים אותו דבר??.....אין תמריץ להתאמצות....בקיצור-השיטה נכשלה.....גם הקפיטליזם הקיצוני נכשל,אין ספק,ולכן צריך לדעתי איזושהי שיטת ביניים.איזו?...השד יודע.

לא הצלחתי למצוא את הקשר בין כותרת המאמר לתוכנו.
בכותרת נאמר "האם הקומוניזם באמת נכשל? "
ואילו מסקנת הנאמר היא ששילטון סוציאל דמוקרטי הוא ה"מנצח" האמיתי. וכידוע, דמוקרטיה וקומוניזם לא הולכים ביחד, בטח שלא במסגרות גדולות.
אפילו הקיבוצים נכשלו בכך - ועובדה שרובם המוחלט הופרט.
אני חולק גם על הקביעה שתושבי מדינות סוציאליות - דמוקרטיות מאושרים יותר. עפ"י כל המחקרים מאושרים יותר הם רק אנשים שמצאו מטרה רוחנית לחייהם (דת או אמונה רוחנית אחרת). ההוכחה לכך היא מספר המתאבדים הגבוה הקיים הן בחברת השפע והשוויונית והן בחברה העניה וחוסר השוויונית.
בכתבה הובאה כדוגמא התאבדותו של משה סילמן ז"ל, אבל מול כל "משה סילמן" שמתאבד, מתאבדים לפחות שלושה אנשים מהמעמד הגבוה בשל חוסר עניין אכזבה או יאוש מהחיים.
המציאות מראה כי רק מטרה רוחנית לחיים יכולה להביא לאושר ממושך ואמיתי, ולצורת השלטון או אופי החברה אין ממש השפעה על האושר, לפחות לא לטווח ארוך.

שכחת לציין שהקומוניזם במקור תוכנן ע"י מרקס לארץ מתקדמת ותעשיתית , קרי גרמניה , לצערנו הוא אומץ במדינות נחשלות יחסית ולכן לא שיגשג.