אין ספק שפישר משכמו ומעלה,
יש ספק באם פעולותיו אכן עוזרות
קטונתי מלהעביר עליו ביקורת מקצועית, אך למרות זאת אעלה השגה אחת:
נניח שפישר היה מגביל עצמו ומשתמש בסמכויותיו בצורה אגרסית, לתקופת שיא המשבר בלבד, ואולי גם קצת אחריו, אבל לאחר מכן היה "זורק" את הכדור לפתחה של הממשלה, בגדר - "את שלי עשיתי, בלמתי הידרדרות, בלמתי אובדן שליטה, כעת תורכם להוציא את העגלה מהבוץ"
במצב זה, הממשלה, אולי, הייתה משנסת מותניים ומבצעת מדיניות פיסקלית מרחיבה, ארוכת טווח, תוך ניצול התקופה הקשה ע"מ לטפל וליישר עיוותים גדולים במשק, וע"י כך לנצל את המשבר כדי לבנות את היסודות לכלכלה עוד יותר מוצלחת לעתיד.
במקום זאת, פישר לקח על עצמו את תפקיד המושיע, הזקיף בשער, מגן היצואנים והלוחם בבועת הנדל"ן , כמעט לבדו, והשאיר לממשלה רק לשבת על הישבן, לחמם כסאות ולהתבשם בהשגים לא להם.
לי זה נראה כמו משהו שלא יוכל להחזיק מעמד עוד זמן רב, כי למיטב הבנתי מדיניות מוניטרית לא נועדה לבנות משק, לטפל בטווח ארוך ולחזק יסודות, אלא בעיקר לטפל בטווחים המיידיים והקצרים, ואילו לטווח הארוך נועדה המדיניות הפיסקאלית , אשר לצערי במחוזותינו, מקרבת אותנו בקצב מוגבר להפוך לרפובליקת בננות מהעולם השלישי.
פורסם במקור על ידי צעיר
הגב עם ציטוט