ציטוט פורסם במקור על ידי leayael
שמח שלא התכוונת ללגלג אבל כך זה נשמע.

לגבי "בטל בשישים" זה אכן מושג הלכתי ומקומו שמור לו אבל לא הכל בטל בשישים. חמץ בפסח לדוגמא הוא איסור הנאה ולא בטל גם בשישים מילארד- כדבריך. יש דברים שרמת האיסור בהם היא "בכלשהו" אבל לא נכנס לעיניני הלכה יתר על המדה (אם אתה דווקא רוצה ללמוד אפנה אותך למקומות המתאימים) בכל אופן, גם אם אני אתמוך באל קעידא בכל כספי הרי אני "בטל בשישים" לדבריך אך האם זה מצדיק את המעשה? או אם אקנה מניות של חברות הסוחרות ב"יהלומי דמים" או אשקיע במיזם של סחר בנשים (ח"ו) האם העובדה כי לא ראיתי יהלום או אשה ואין לי מושג או רשות להשפיע או להכנס לאזור המסחר הנ"ל מוריד מהבעיתיות שבזה??? אני לא חושב
אין מה להשוות את טבע (למשל), לחברת בין לאדן תעשיות טרור ובניו בע"מ. הראשונה חברה לגיטימת שעוברת אולי על ציווי דתי כזה או אחר של אחוז זניח מאוכלוסיית העולם. השניה עוסקת ברצח ובשאר מיני מריעין בישין, שמהווים טאבו עולמי (ואני מתעלם מקיצוניים כאלו או אחרים). לכן טבע תהיה חלק ממדד 25, ואת בין לאדן תעשיות ינסו להשמיד בכל דרך. ואם אין הסכמה על הנקודה הזו, אז חבל להמשיך את הוויכוח. (כנ"ל לגבי יהלומים/נשים).

השימוש במושג "בטל בשישים" לא בא להיות טיעון הילכתי (וחן חן על הנכונות להפנות אותי למקומות המתאימים. כרגע אין צורך). הוא בא להראות שגם ההלכה יודעת להתרכז בעיקר ולהתעלם מהטפל כשצריך.

ובבקשה לא להתחמק מהתשובה - איפה עובר הגבול לדעתך? מה בנוגע לתעודת סל? קופות גמל, שירשורי חברות? האם למשל מניית אל-על כשרה (חברת הבת סאן דור טסה בשבת)?