ציטוט פורסם במקור על ידי רואה ממטר
ציטוט פורסם במקור על ידי leayael
דמ"כ לא נאה לך הליגלוג

רצוי היה שתנסה להבין עולם שלא מובן לך. מניה היא באופן עקרוני חלק בבעלות על חברה. כאשר אתה מחזיק מניה אתה נחשב חלק מהבעלים . אז יש שלא רוצים להחזיק אלביט בגלל שכך הם "בעלים" על חלק מחברה שמשתתפת ב"דיכוי הפלשתינאים (הנורווגים ושות') ויש שלא יקנו מניות של טיב טעם או אנטר הולדינגס בגלל מכירת הטרפות דבר שהם לא רוצים חלק בו. (יש איסורי אכילה שאסורים לא רק באכילה אלא גם בהנאה, ולכן גם הנאה כספית ממכירת טרפות אלו לא רצויה לאנשים אלו- ואני בינהם) ויש שמעדיפים לא להחזיק בבעלות ואפילו חלקית במניות של חברות מחללות שבת.

אני בטוח שגם אתה (אביר הכסף אין לו ריח) תסתייג אם אני ארכוש מניות של בן לאדן ובכך אממן פעולות טרור וארויח ממידע פנים שיש לבן לאדן אודותם.
מילים כדורבנות
קודם כל, לא ליגלגתי. לא הסכמתי אבל לא ליגלגתי.

דבר שני: מילת הקסם היא מידתיות. גם בתורה יש מושג שנקרא "בטל בשישים". אם מישהו קונה מניה של טבע, אז אולי הוא מחזיק בטבע בחלקיק האחוז. אבל זה רחוק מלהפוך אותו לבעלים של טבע. אין לו זכות החלטה, אין לו אחריות, ואין לו אפילו אפשרות להכנס למפעל ש"בבעלותו". זה לא "בטל בשישים". זה "בטל בשישים מיליארד".

אם כן איפה הגבול? גם כשקונים תעודת סל, מחזיקים בבעלות על החברות שמרכיבות את התעודה. ומה עם קופת גמל? קרן פנסיה? ומה עם בעלות עקיפה (חברה מחזיקה מניות בחברה מחזיקה מניות בחברה)? אין לזה סוף.

מנקודת המבט שלי, יש כאן "צדיקות יתר". התעסקות בטפל במקום בעיקר.