הרהורים:
כשהתחלתי עם המסחר באופציות, כמו רובנו נשביתי בדרך ה"קלה" שבה ניתן להשיא תשואה של אחוזים בודדים כל חודש.
יותר מכך, אמרתי לאבא שלי, שמושקע בשווקים עשרות שנים ומכיר וראה כל מה שניתן לראות כבר, שב"קלות" אני נותן לו תשואה של 1% כל חודש, לא משנה מה.
אחוז בחודש = 12 אחוז בשנה על התיק, לא כולל ריבית דריבית שצוברת תאוצה עם הזמן (לטווח ארוך), והוא אמר לי וממשיך לומר: "אין חיה כזו". לאורך שנים - אין תיק שיכול להניב 12% בשנה כל שנה. אם היה - זה היה ידוע לכולם וכל מי שיש לו טיפה שכל היה הולך לשם.
ועדיין המסחר בנגזרים שמור למתי מעט, אחוזים בודדים מהאוכלוסיה עוסקים בזה. מדוע?
האם לא הגיוני ללכת ולכתוב אופציות עם הגנה צמודה כשהדלתא ביניהן 15 ש"ח? (בניכוי עמלות נותן בערך 10 שח, שהם בדיוק אחוז אחד בודד, לא כולל מס). לחוששים מברבורים שחורים בכיוון התחתון - אפשר לכתוב רק קולים.
הבעיה היא שבשבילי, כמובן 1% לא הספיק. רציתי פרנסה. וגם אם הייתי הולך על אחוז אחד בצד הקולים בלבד, בהסתכלות על מחירי הקולים הרחוקים לאוקטובר הייתי צריך לכתוב את ק1340, עם הגנה ב1360. זה היה נותן כ-15 שח, אבל בטחונות של 2000 (רק חצי אחוז, בניכוי עמלות).
אולי לרדת ל1320 מוגן 1340? נותן 45 שח (יותר מדי), ובכל זאת - מי יכול להעלות על הדעת שנעלה 100 נקודות החודש?
מי יכל להעלות על הדעת שנעלה 100 נקודות מפקיעת אוגוסט לספטמבר? ובכל זאת - עלינו גם עלינו.
אז נניח שהסטייה היתה קצת יותר גבוהה, והיה ניתן לכתוב קולים 150 נק' למעלה בשביל לקבל 1%. איפה עשרות / מאות אלפי האנשים שהיו מבינים את הדרך ה"קלה" הזו מזמן והופכים את את הכתיבות לתיק העיקרי שלהם?
מה המסקנה? לא יודע. אני מניח שיש לזה נגיעה בעובדה שתיק מניות/אגחים, גם אם קורס לחלוטין, לאורך זמן יכול להחזיר את עצמו. באופציות המשחק מוגדר לחודש אחד בלבד ואין חנינות.
לא יודע. הרהורים, כבר אמרתי?