תגובה לדמקה :
דמקה היקר, חשבתי הרבה על מה שכתבת, מהתאור שלך עולה תמונה כביכול קשה של המצב במדינה ובמשק, כדאי להכניס דברים לפרופורציות, בשנות ה 80 הלא עליזות המצב היה יותר גרוע, אתה בוודאי מכיר את שירו של שלום חנוך, משיח לא בא, המתאר את המצב שהיה אז. הבורסה התמוטטה, אנשים איבדו את כספם וגם התאבדו, האינפלציה הייתה 400% בשנה !!!!! תחשוב רק על הנתון הזה. גיסי לקח משכנתא באותה תקופה תוך שנה המשכנתא עברה את מחיר הבית !
ולמרות זאת אנחנו כאן ! (הרבה בזכות יצחק מודעי ושמעון פרס והתוכנית שלהם) . גם בעבר היה קשה לקנות דירה שלא לדבר על בית. אני קניתי דירה ב 175 אלף דולר שהמחיר שלה צנח ב 20% , אחרי שנה בלבד, אבל עלה בחזרה אחרי שנתיים שלוש.
לתחושתי, אנחנו יושבים בתוך בור השומן מקטרים ובוכים. בעבר לזוג צעיר היה הרבה יותר קשה להגיע למשהו, והנה אני מרוויח יותר מהורי, ואני בטוח שילדיי ירוויחו יותר ממני. כך שהמצב הולך ומשתפר. עם זאת, אין לשכוח כי הפכנו להיות חברת שפע מערבית במלוא מובן המילה, הפיתויים גדולים יותר וההוצאות כבדות יותר. מה שכמובן מעלה את הצורך להרוויח יותר. לא צריך לשכוח גם שהפער החברתי התרחב. ואגב ימשיך להתרחב כי ככה זה בכל חברה מערבית שזנחה את הסוציאליות שלה ואת הצורך לדאוג לחלשים ודואגת בעיקר לחזקים. ואנחנו כאלה.
אנחנו מדינה שיש לה שכבה רחבה של מעמד ביניים, אשר מאפשר לצבא לקנות מטוס חדש, ולעוד 10,000 בחורי ישיבה להמשיך ללמוד תורה. עם מס הכנסה מטורף.
ולדעתי, ובזאת אסיים, כאן טמון המשבר הבא. מניסיון, קל מאוד להידרדר ממעמד הביניים למעמד הנמוך אשר צריך עזרה. מספיק משבר אישי מקצועי קטן והופ ! אתה מגלה שלמרות שאתה מרוויח 15,000 נטו זה לא עוזר.
נ.ב שימו לב להלוואות שמחלקות חברות כרטיסי האשראי לכל דיכפין.