שחר ארוך בשורט

supgog מי שקובע את המחירים באג״ח ממשלתי זה לא בציבור אלא המוסדיים. קח בחשבון שקופת הפנסיה של חברת חשמל היא כ19 מיליארד שקל ולכן יש שם כ10 מיליארד שקל באגרות חוב ממשלתיות וזה רק אחוזון מכלל הפנסיה בארץ ולכן מדובר על סכומים אדירים והם הקובעים את שערי האג״ח הממשלתיות.
בהסתכלות בתיק מנוהל ברור שאפשר לעשות את התשואה של המקמ והמטרה היא לעשות יותר בכל רגע נתון. החלוקה בין שחרים וגלילים נובעת מאנליזה פנימים לגבי האינפלציה הצפייה קדימה אל מול תחזיות השוק. אם האיגרות הממשלתיות מגלמות אינפלציה של 3% לשנתיים הקרובות ואני חושב שלא נראה יותר ב2% אז אני בוחר שקלים ולא צמודים. בחירת המח״מ מושפעת מאנליזה של מקבל ההחלטות על תנועת העקום.*
הציבור ושוק המניות חסר משמעות בטווחים של שנים ולכן לדעתי בגלל שאין סיכוי לעליות ריבית בחו״ל וזה מקשה מאוד על עליות ריבית בארץ העקום כרגע תלול מידי ובדרך להשתטח. ולכן בטווחים הארוכים יש רווח הון ובטווחים הקצרים הפסד הון.*
עד שמישהו לא יתן הסברים כלכליים ברורים איך סטנלי מצליח להעלות את הריבית בשני אחוז לפחות בלי לרסק את המשק, את היצוא ולחזק את השקל לשער של 2.5 דולר, שחר ל5+ שנים זה קנייה ברורה. גם אם סטנלי מצליח להעלות את הריבית ל2.25 אחוז עד סוף השנה ובעוד שנה יהיו עליות ריבית בחו״ל ואז בעוד שנה הריבית תהיה 3.25 אחוז ובעוד שנתיים 4.5 אחוז זה אומר שקיבלת בשלוש שנים 10% ובשחר ארוך תקבל 15% בשלוש שנים. אני ממש לא אתפלא אם השחרים הארוכים יעלו בעוד 3-4 אחוזים בחודשים הקרובים כי לדעתי עוד לא מבינים עד הסוף את מה שאני אומר.*

זה דיון מאקרו כלכלי מאוד מורכב,*
אבל אין לי ספק שאף אחד בשוק (מוסדי) לא ימכור שחרים ארוכים כרגע כי לשנים הקרובות הם מבינים שיש שם עוד הרבה *בשר. וכשבלילה כלכלי יתחילו לדבר על זה שהעולם הולך לתסריט יפני של ריביות נמוכות לאורך זמן אז השחרים יזנקו והפער יסגר.*

נראה לי שקדחתי קצת,*
מנהל תיקים.

שלום מנהל תיקים,

ראשית אני רוצה להגיד שאני מסכים איתך לגבי צפי האינפלציה (לא יודע אם אני מספיק קיצוני בשביל להעריך 2%, אך ציינתי כבר את ה 2.5% כיעד עליון),
בעוד השוק מתמחר את האינפלציה ביותר מכך.

מכאן גם נבעה ההעדפה שלי לבצע שורט על האגחים הצמודים (ראה בשרשור זה/השרשור על שורט על התל בונד).
כמו כן אני מסכים שרצוי לבצע שורט על המחמים הקצרים יותר (ולדעתי עדיף על הקונצרנים, ולכן ציינתי את התל בונד 40 כמועמד מתאים).

ולעניינו. אני אופתע אם לא נראה את הריבית 2.25% עד סוף השנה, ולדעתי בטווח של שנה גם יכולה בהחלט להגיע ל2.75%.
ברור מאליו שבעת העלאות ריבית, בעלי המחמים הארוכים הם יהיו אלה שייפגעו בצורה הקשה ביותר (אף שכמובן שהגלילים יפגעו בצורה יותר משמעותית מהשחרים היות והעלאת ריבית תתרום למיתון האינפלציה).


אבל לצורך העניין בוא נניח כי הריבית תעלה ל2.25%.
מה לדעתך המרווח שישאר בין השחרים הארוכים לקצרים ?(הרי העקום אינו יהפוך להיות בעל שיפוע 0). משקיעים הקונים שחרים ארוכים חייבים לקבל פיצוי בדמות תוספת תשואה על הסיכון המוכל בכךץ

גם בהחלט ייתכן כי נראה העלאות ריבית בארהב בשנה הקרובה (בהנחה שלא נגלוש למיתון נוסף), דבר שיעלה את התשואה של האגחים הבאמת "בטוחים" (למרות שעם החוב של ארהב שום דבר לא בטוח)
ויגרום לצמצום מרווחי התשואה ולירידות באגחים בארץ (המרווח היום עומד על פחות מ1.4%, וזאת כאשר האגחים של ארהב נסחרים, בדומה לפה, ברמות תשואה נמוכות ביותר, שאינן מאפיינות כלכלה בריאה).

בקשר לעליות האתה צופה, בוא ניקח לדוגמא את "ממשלתי שקלי 0219".

אגח זה נסחר היום בתשואה של 4.28% ברוטו למחמ של 6.89 שנים (מספיק מייצג?).

כעת נניח כי עד סוף השנה יעלה ב4% כפי שאתה לחלוטין לא תתפלא אם יקרה.

משמעות הדבר היא שהנייר ישאר עם תשואה שנתית של 3.88% למחמ של 6.5 שנים.
זאת ועוד, אתה מניח שהדבר יכול לקרות תוך כדי שהריבית תעלה ל2.25%.

האם אכן נראה לך הגיוני השיפוע שישאר בעקום? לי אישית נראה ש3.88%, בהסתכלות לשש וחצי שנים זו תשואה מגוכחת שלא מצדיקה את הסיכון (אני סבור שתסכים איתי שהאינפלציה, ככל הנראה לא תשאר נמוכה לאורך משך הזמן הזה, כך שמדובר בריבית ריאלית אפסית),
והתשואה שתגזר מכך על השחרים הקצרים כלל לא ריאלית.

ובנושא קדיחות, גם אני לא בדיוק מסכם את טיעוני בשורה כך שאין בעיה ,
אני חושב שגם אם לא נשכנע אחד את השני אולי נצליח לעזור לחברים נוספים לגבש דיעה ולא לבצע פעולות פזיזות.

סופש נעים.