נכנסתי במקרה והצטמררתי.
מרכין ראש ביחד עם החברים מאתר.
אני חושב שאת הנחמה היחידה ניתן לשאוב דווקא מחבריו הנפלאים של אבנר באתר הזה , שכל כך כואבים את מותו של האיש היקר למרות שרובם לא הכירו אותו אישית. הסולדיריות היא נשמת אפו של עם. וכאן רואים המון סולידריות וכאב אמיתי.
יהי זכרו ברוך, בורך העם הזה בבנים נפלאים וברוכים תהיו גם אתם, הכואבים כל כך.