ציטוט פורסם במקור על ידי אייזק
האם טאו משלמת פרעונות גם לחברת הבת
עבור ההחזקות באגח ג?

האם זה כסף שיוצא מטאו או נשאר בטאו (מנקודת
הראות של מחזיקי אגח ב בתרחיש הסדר).


האם לצורך תשלומי האגחים עד 2013 צריך
לפרוע את כל שארית הנכסים, ואם כן, אז איך
יוכל להיות הסדר בחברה חסרת נכסים?
מאיפה תבוא ההשבחה העתידית?
לשאלותיך:

כעקרון כן, בגלל שמדובר בחברה "נפרדת". אך מה שנעשה למעשה זה הקמה של חברה שקוראים לה טאו השקעות אג"ח. החברה רוכשת מהאג"ח של טאו (כך שהחברה לא מוציאה את האג"ח מהמחזור בגלל רכישה עצמית של הנייר). החברה מוחזקת ע"י טאו עצמה.

למעשה בעת תשלום מה שצריך להעשות זה תשלום מלא, אז חברת הבת מקבלת את הכסף ויכולה להעביר אותו לחברת האם או לחלופין להמשיך לרכוש את האג"ח של החברה במחיר זול יותר בשוק (מה שנעשה למעשה כעת).

בתרחיש פירוק הכסף נשאר בידי המחזיקים בגלל שהם יקבלו את החברה האם שמחזיקה בחברת הבת. אך אני לא מאמין כי תרחיש של פירוק הוא אופציה בעלת סבירות גבוהה.

בעניין השבחת הנכסים - זו בדיוק הבעיה!

בשביל לעמוד בתשלומים החברת טאו מוכרת את נכסיה, מעבר לכך הנכסים הנותרים לא יכולים לשרת את החוב במלואו (גם בקיזוז החוב מול חברות הבנות ואף הבעלים), אך דבר ראשון אני לא חושב שההשקעה צריכה להיות עבור תשלום ב- 2013. כמו שניתן לראות אני לא מדבר על תשלום של 100% על האג"ח, אלא מחיר ראלי של 65 אגורות לנייר (כמעט מחצית מערך החוב המלא) ומכריה של ההשקעה הרבה לפני התשלום (למעשה בתשלום הסדרות האחרות ולא בתשלום סדרה ב').

אך לשאלתך המקורית, אם וכאשר תגיע החברה לשנת 2013 תמיכת בעלים או סילוק חוב מוקדם יותר ע"י קנייתו בשוק הם אופציה. לכן אני לא מאמין במנייה אלא באג"ח.

פשוט מתוך האמונה כי הבעלים, בן דב, יעשה הכל בשביל לפרוע את החוב, למרות שלחברה עצמה אין עתיד ללא השקעה מחדש.