בתיאוריה אין קשר - לפחות לא ישיר, שכן יכולת הפירעון של החברה לא נפגע. אך בעקיפין לסיבה לכניסה לשימוש יכולה להיות השפעה, לפחות פסיכולוגית על המשקיעים.

אך פעמים רבות אנו עדים לכך שכניסה לרשימת שימור גוררת ירידה באגחים של אותה חברה.

ניתן להסביר את זה בכמה דרכים:

(1) לכניסה לרשימת שימור יש סיבה שלרוב קשורה בשווי החברה (שווי יורד) או באחזקות הציבור בחברה (אחזקות קטנות). ברור ששתי מתבים אילו אינם תורמים למשקיעים, הראשון שופך אור על מצבה הפיננסי של החברה והשני עלול להוות סימן ליכולת ההתערבות של השמקיעים (למרות שיכול גם להיות חיובי - אם החברה היא היוזמת).

(2) יציאת המנייה ממסחר בפועל, למרות שעדיין מחייבת את החברה בדיווח מלא (בגלל האג"ח) בעייתית במידה מסויימת כאשר רוצים לקבל מידע על הערכת השוק על מצב החברה. כלומר - אם המנייה אינה סחירה יש לנו מידע חסר לגבי ביצועי המנייה ויכולת ההשוואה שלהם לשינוי מחיר האג"ח (שכן בתיאוריה צריך להיות קשר ממדרגה שנייה בין השניים).

כמובן שבסופו של דבר מה שחשוב מלחתחילה זה להשקיע בנייר בהפרעון שלו "מובטח" במידה גבוהה או לחלופין שמחירו נמוך מערך הנכסים שעומד מאחוריו.