אג"ח א נסחר בתשואה של 55% ומח"מ 1.02 שנים. בחודש אוקטובר של השנים 2010,2011,2012 יש לפרוע שליש קרן.
אג"ח ב נסחר בתשואה של 49% מח"מ 1.65, נושא ריבית שנתית צמודה של 7.2%. את הקרן יש לשלם ב- 5 תשלומים בחודש ינואר 2011-2015.
התשלום של 1/3 קרן אג"ח א בעוד 3 חודשים יצריך 11 מליון ש"ח בקרוב.
התשלום של 1/5 קרן אג"ח ב בעוד חצי שנה יצריך 12 מליון ש"ח.
הריבית על אג"ח ב היא גבוה ביחס לריבית השוק, ההגיון אומר ללכת לבנק לקחת הלוואה ועל כל 1 ש"ח הלוואה לקנות קרוב ל- 2 אג"ח ב תוך הרג של ריבית עתידית.
או לחילופין, להרוג את הקרן של אג"ח א ע"י קניה ב- 2/3 nמחירו המתואם.
תאר לך שהיתה לך משכנתא והיתה רואה את שטר המשכנתא שלך נסחר בשוק. אתה משלם את המשכנתא כסדרה אבל פתאם מגלה שיש כאלו שמוכנים למכור את ההתחיבויות העתידיות שלך בחצי מחיר, מה היתה עושה? רב האנשים היו מחפשים ממי ללוות על מנת לקנות את החובות בחצי מחיר ולהשאר רק עם חצי חוב.
מצד שני, החברה כתבה כי היא לא צופה בעיה לשלם (אין הערות עסק חי, אין הערות כי התשלום מותנה בממוש נכסים או הכנסת משקיעים דבר שבד"כ מדליק אצלי נורה אדומה). כמו כן, הכנוס מחזיקי אג"ח מלרג (אמנם לא הייתי) נאמר שאין כרגע בעיות.
השאלה המתבקשת היא אם זה אכן המצב ואין בדעת החברה לבקש הסדר למה היא לא עושה עוד מאמץ על מנת לקנות את חובותיה בזול.
לגבי צפי לירידה עתידית, אם החברה יודעת שהיא תשלם הרי לקראת התשלום המחיר יעלה ולא ירד.
משהו כאן נסתר מעיני.
את אותו הדבר אפשר לשאול מדוע לבייב לא עשה את האקסטרה של לקנות בשיא המשבר אג"ח שלו ב- 17אג על פארי 115. הרי ברור שאם היה מבצע עסקה מחוץ לבורסה בה היה קונה 2 מיליארד ע.נ בתמורה ל- 400 מליון ש"ח. ואז היה מבקש הסדר הוא יכול היה להגדיל את אחוזיו בחברה למעל 90% עם חברה שבמסגרת ההסדר שאר האג"ח במחזור מומר לאג"ח פחות או יותר הנוכחי (מבחינת ריבית ופלוג ואולי אפילו ריבית זולה יותר), בלי תספורת, בלי שתוף המחזיקים בהון תוך שהם זורקים את המניות לשוק בכל מחיר.
יש דברים שאני לא מבין.
הגב עם ציטוט