גיל היקר-תודה על תגובתך החמה והמעריכה.באמת הדבר נגע לליבי. אך פילוסופיית החיים שלי אומרת- שעושים את מה שצריך ונכון.
אינני מבינה כלל , מדוע צריך לקבל פרס, על עשיית דבר כמו מצוות כיבוד הורים. ועוד יותר אינני מבינה מדוע "דרך רשעים צלחה" ולמה עבריינים מכל הסוגים- אינם מקבלים את העונשים הראויים למעשיהם. גם במקרה של עשיית הראוי, אין לקבל פרס, ועל אחת כמה וכמה- אין לתת "פרס" של וויתור או הקלה בעונש- לפושעים, לחוטאים , לעבריינים הקשים.
והיות ואנו מדברים על מצוות כיבוד אב ואם- שומה על כל בן ובת- לקיימם כאילו היו אוויר לנשימה עבורם. כאילו חייהם היו תלויים בקיום מצווה זאת.
אין לדעתי אושר גדול יותר מלראות את ההורה שלך מאושר- ואת ילדייך מאושרים. ואין הדבר האחד גורע מן השני- נהפוך הוא !!! אני מאחלת לכולם לדעת את הטעם הזה. אמן. אילנה.