אלון שלום.
מעבר לתשואה באג"ח מסוג זה הפרמטר החשוב לדעתי הוא היחס: מחיר\פארי.
במחיר של 65אג האג"ח נסחר ב-57% מערכו המתואם.
בכל הסדר ביהמ"ש יהיה חייב לקחת נתון זה בחשבון.
המקרה של טאו ב לדעתי הוא מצב בו לבעל השליטה (בן דב) יש 2 בנים:
1)פרטנר- סקיילקס-סאני. זהו הבן החזק והבריא. משך 3 השנים הקרובות אמור לסגור כמעט את מלוא האשראי. חוליה זו שווה מיליארדים.
2) חברה בחדלות פרעון שמונשמת ע"י בעל השליטה. לחברה חובות בערבות בנקאית של כמה עשרות מליונים בשנה (אג"ח א). החברה מחזיקה כמעט בכל אג"ח ג למעט כ-70 מליון. מה שאומר עוד כ- 20 מליון לשנה. הפעולות האחרונות מעידות שבעל השליטה דאג לאוויר של כשנתיים לחברה. בעל השליטה מחזיק כ- 100M טאו ב והעביר כ- 5% מסאני לטאו.
שווי טאו כ- מינוס 150M (ללא החובה כלפי בעל השליטה).
אם לא יהיו שינויים עקריים אזי ב- 2013 הבן החזק שילם את מלוא החובות ושווי יעלה להערכתי. טאו תעמוד מול פרעון טאו ב בתשלום אחד והמשך פרעון של ג ו- א.
אמנם אין חובה של בעל השליטה לא לנטוש את טאו אבל אז למה השקיע מאמצים דווקא בשיא המשבר ובשנה שלאחריה? במיוחד לאחר שפתר את החוב לבנק לאומי?
אני מעריך שהסכוי של טאו ב שישולם ככתבו במועד גבוה מהסכוי שטאו יבקשו הסדר. גם בהסדר אני מעריך שתנאי האג"ח ישופרו. והסכוי שבעל השליטה ינטוש את טאו לאחר שכמעט פתר את הבעיות הוא הנמוך ביותר.
בנקודת זמן נוכחית (עד פברואר 2011) 65-70אג הוא המחיר שיש למכור את טאו ב.
וזאת תוך לקיחה בחשבון צדדים שאינם במאזן אבל חשובים לא פחות.
הגב עם ציטוט