הזהב מזמן כבר לא הביטחון אלא עוד נכס ספקולטיבי המתאים לאופנות. ההשקעה בו לצורכי גידור או הגנה להערכתי מעט מסוכן. הבהלה לזהב בהודו או בסין נבלמה במובן מסוים. למרות הביקוש המסוים למתכת הזהובה. לעמים במזרח חולשה היסטורית למתכת הזהובה אך במצב הקיים את המסחר מנהלים בדולר ביורו ביין ובשטרלינג ולא בזהב.
דווקא כמנתח טכני המביט בגרפים רואים שמחיר השיא 1998 דולר נקבע עם גילוי אמריקה ב-1492 אך מנקודה זו השערים ירדו ורואים שבעת המשברים העולמיים מהמאות הקודמות הזהב היה מהנפגעים הראשיים שבמתכות. לדוגמא - במהפכה הצרפתית ובתקופתו של נפוליון צנח מחיר הזהב לשערים נמוכים ביותר, במלחמת העולם הראשונה צנח מחיר הזהב ל-196 דולר האונקיה ובשנים 1934-71 השערים טיפסו ושבו מטה לשערים סביב ה-250 דולר האונקיה. ממוצע השערים הנכון למתכת הזהובה ניצב ע"פ הניתוח הטכני ברצועה שבין 300 ו-600 דולר. בשנים האחרונות אנו עדים לעליה שהיא כנראה ללא קשר למצב הביטחוני או הכלכלי העולמי. אחת למספר שנים מתבקעת בועה של טכנולוגיה, נדל"ן, בנקאות ואשראי והקשר בינם ובין התנהלות הזהב ממש נראה אקראי.
אני משאיר את ערך הזהב למאמינים בכוחות השוק "אולי", לשנות את ערכו.