Sambalon – התיחסתי לזה הן בסקירות אחרונות, והן תחת פורום שאלות. אם לא תמצא כתוב לי לפרטי ואציין את הדרך למצוא את השורטים המדוברים.

עצמאי – יש לא מעט, בעיקר בקרב הציבור הרואים בכך הזדמנות קניה. אני מניח שהרכישה בוצעה על-ידם ובחלקה הקטן ע"י מוסדיים שמצאו מניות טווח ארוך, דוגמת טבע, כאטרקטיביות. המוסדיים לא יהססו להיכנס למניה כטבע, ללא קשר לכדאיות טווח קצר, שכן האחזקתם היא לשנים ארוכות.

SUN99 – אתה תראה את זה מחר במפת הפוזיציות. בכל מקרהף אין המשמעות היא לכתיבה אגרסיבית של CALL1160, משום שבהחלט יתכן שהשחקנים טועים בהערכתם, ולכן לא ניתן להסתמך על זה בלעדית.

Greg – שורט על סין הוא הרבה יותר תנודתי. כאשר ההאנג-סאנג מתקן הוא עלול לתקן בחדות אדירה, ולכן חשיבות התזמון מאוד גבוהה. אן למספר חודשים עד שנה התשובה בהחלט חיובית אך אם לטווח הקצר, מוטב להעדיף שורטים מהזיקה המקומית.

Elron – לא מסכים. הצרות לא היו ידועות, לפחו לא עומקן בדיוק כפי שאבטלה מעל 20% בספרד וחזרה אל מעבר ל 10% בארה"ב היא בניגוד גמור לתחזית האנליסטים רק בתחילת השנה. בכל מקרה, ציינת שהמצב גרוע אך לא ציינת מדוע המדדים אמורים לעלות, בטח שלא ל 4-5 שנים קדימה בשוק שבו ארבעה עד חמישה שבועות קדימה קשה מאוד לחזות.

באפט – כמובן שאין הכוונה שהבנק מחזיק בדולרים בלבד, ואף התיחסתי לכך בסקירה מלפני מספר חודשים אך נוסחת בנק ישראל והחלוקה הלכאורה סודית. אתה מציין ונכון כי " יחס מסויים לסל מטבעות קבוע, דהיינו הנגיד יכול לרכוש מיליארד דולר, אך מיד יבצעו המרה של חלק מהסכום לאירו, שטרלינג וכו'" אך מה הטעם כאשר הדולר נופל מול השקל, ושאר המטבעות נופלים אף יותר...? הכוונה היתה שכל מטבע בשנה האחרונה הציג ביצועים עלובים מול השקל, ובכל מקרה גם התחזית הכי פסימית גורסת כי בנק ישראל מחזיק לכל הפחות 75% בדולרים ו 15% באירו. בחלוקה כזו, המצב עגום וזו היתה הכוונה.
מבחינת לבנק ישראל אין שיקולי רווחיות – כאן זה מאוד לא מדויק. בנק ישראל תמיד היה מאוד סולידי ובעל תשואה כמעט קבועה של 4%. מאז הרפתקת פישר, הבנק נהפך לספקולנט. אם בנק ישראל ימחק 10 מיליארד דולר, מאין בדיוק הוא ימחק אותם. אם בנק ישראל יכנס "לגרעון" – האם לא משלם המיסים יהא זה שיסגור את הבור? האם בנק ישראל לא משלם עמלות מסחר? (כמובן שכן) וכך הלאה. הנסיון שבנק ישראל מנסה לעשות, לפיו קיימת הפרדה מוחלטת בין כספים אלה לכספי האזרחים נכונה רק בחלקה. יתרה מכך, אל תשכח שבנק ישראל מבצע עפ"י שיקול דעתו אך רף הרכישה מצריך אישור כל פעם מצד משרד האוצר, וזה ניתן עפ"י הכתוב "בהתאם לתמ"ג ולגרעון הנתון והידוע". קרי, בסופו של דבר, הכל מגיע (או יכול להגיע) לכיסו של האזרח.


.