
פורסם במקור על ידי
אלון פיאדה
ברור לכל שהאגחים האילו לא ישולמו והדחיות ימשיכו ושיהיה איזשהו מסגרת הסדר בהמשך הדרך.
מסגרת הסדר -
בגלל שעדיין לא קיימת הצעה קשה לדעת האם מחיר נוכחי משקף מחיר טוב או לא. אני אישית לא הייתי נכנס לפני קריאה של הצעה כולשהי, גם במחיר של הפסד רווח עתידי.
אני מאמין כי עדיף להכנס כאשר העתיד של הנייר כבר ידוע - אני אומנם אוהב השקעות שהשוק מגדיר כמסוכנות, אבל אני שונא סיכונים ובמקרה זה פשוט אין מספיק מידע.
מסגר פירוק -
בהנחת פירוק נדרש לבדוק את נתוני החברה:
ההון העצמי השלילי גדול ביחס לנכסים, מה גם שכאשר מנסים למכור נכסים מגלים לרוב כי ניתן לקבל פחות מערכם בספרים.
אז יש לקחת בחשבון כי יש נושים עם עדיפות על האגח ויוצא כי אפילו את מחיר השוק הנוכחי אין פוטנציאל לקבל חזרה.
ניצנים של תקווה?!?
לכן מקבלים כי הכל תלוי ביכולת ההתאוששות של החברה במסגרת דחייה של החוב והזרמת מזומנים לחברה (בין אם בעלים ובין אם בהנפקות).
אם כל הכבוד ל-בוימלגרין ואני לא מכיר אותו אישית או משהו כזה - אני לא הייתי סומך על יכולתו לאושש את החברה...
ייתכן שאני טועה, אך אני מאמין כי כרגע, לאור כלל הנתונים (או החוסר שבהם) - התוכלת של ההשקעה שלילית (וזה כשלעצמו צריך להספיק), פוטנציאל הרווח נמוך וסבירות התשלום נמוכה...
אולי יהיו הפתעות, אבל מדובר על השקעה ספקולטיבית על מחיר שוק וגריפת רווח הון שלדעתי לא כדאי כאשר מסתכלים את התמונה הכוללת