אני השתדל לענות לפי סדר השאלות/סעיפים של תגובתך האחרונה (elade):
"...נתחיל מההתחלה..." - אם זו המטרה כנראה שתעמוד בא, הבעיה הגדולה היא כי לדעתי זה יקח יותר מחצי שנה (אך התשואה באופן יחסי יכולה להיות גדולה יותר).
למזומן יש עלות! בגלל שמדובר, לפחות מבחינת מס הכנסה, בתשלום של פרעון, יש בכך עלות. לעיתים עלות זו יכולה להיות לא מבוטלת, ראה מקרה הסדר גמול. שם נלקח מס במסגרת ההמרות לפי כלל ההמרה של הניירות, מה שייצג רווח למי שקנה במחיר יחסית נמוך. תשלום המס במקרה זה היה מעל מחצית מסכום המזומן שניתן בפועל בחלק מהמקרים! (למרות שבסיכומו של דבר, לדעתי, היה הסכם מעולה).
לאחים - קל לחשב כפי שאמרת, לא נרחיב יותר מזה.
מה הנעלם במניית אפי פיתוח? מדובר על מנייה לכל עניין ודבר, זה שהמחיר של הנייר לא ידוע (ואני מאמין כי הוא "לא" ידוע גם לניירות האחרים, שכן קשה לדעת מה יהיה הלחץ על המנייה בתחילת הדרך ומה יהיה השווי שתקבל במכירה בסופו של דבר ביחס לזמן האחזקה בניירות).
בקשר לאיסור המכירה של הניירות - לא מדובר על המניות. סדרת החוב הארוכה (שמהווה את מרבית התשלום הכולל עבור כלל סדרות האג"ח, יש חריגים) תיהיה לא סחירה בשנה הראשונה. המטרה שעומדת מאוחרי סעיף זה בהסכם היא - לשמור על ערך החוב המונפק במטרה שהחברה תוכל להתאושש לפני שהחוב ניהיה שוב סחיר. במידה ודבר זה לא היה נלקח בחשבון סביר להניח כי הנייר היה מאבד כמעט במיידי אחוזים ניכרים משווי השוק שלו.
עדיין קיים סיכוי שזה יקרה, אבל הנקודה החשובה היא כי לאחר שהסדר החוב יגיע לסופו וכלל הניירות יונפקו (מיד נגיע להערכות לגבי פרק זמן זה), עדיין מרבית החוב לא יהיה סחיר במשך שנה שלמה - כלומר מרבית ההשקעה שלך (למרות שהיא תישא ריבית) סגורה למעשה ליותר משנה באופן ודאי!
לגבי משך הזמן לסיום ההסדר - האם חצי שנה זה ראלי לתהליך שכזה - כנראה שכן (במיוחד בגלל שיש לתהליך כבר יותר מחצי שנה מאחורינו), אך אני מאמין כי התהליך ייקח זמן ארוך יותר (אפילו כעת).
ככל שהתהליך לוקח זמן ארוך יותר זה משרת את החברה (לטובה) - במקרה זה, כל עוד הנציגים לא מגיעים והופכים שולחנות (משהו שאני לא מאמין שיקרה, או שצריך לקרות במקרה זה).
תוסיף לכך את השנה של אי סחירות לחלק הארי של החוב והגיוני יותר שאתה מביט על תהליך כולל שקרוב יותר לשנתיים מאשר לשנה, כך שהערכה של חצי שנה אינה ראלית.
לגבי התשואה - יש היום בשוק ניירות עם תשואה של 10-15-20% שנתי שבטוחות באותו סדר גודל אם לא יותר (חשוב לזכור כי גם כאשר ההסדר יצא לפועל בסופו של דבר - אין הבטחה ממשית כי החוב ישולם, לדוגמה אם נכנס למשבר נוסף עד אז).
מעבר לכך אני חושב שיש ניירות שמגלמים תשואה גבוה יותר ובסיכון סביר, לפרקי זמן קצרים יותר ובשליטה גדולה יותר - אני מעדיף ניירות כאילו, אך ממה שנאמר עד כה, אני חושב כי הם לא יתאימו לאסטרטגיית ההשקעה שלך.
זה כנראה נכון, מה גם שבגלל שמדובר בתהליך יחסית ארוך וביחס לשוק הנוכחי, לא מדובר בתשואה גבוה כלל (באופן יחסי). חשוב לזכור כי הכסף עתיד לשבת תקופה לא מבוטלת ולכן סביר לדרוש אליו ריבית המתאימה לסוג החברה וגודלה. בהתאם לקיים היום בשוק הייתי אומר כי התשואה הנוכחית של הניירות (כאשר יש עדיין כמות לא מבוטלת של נעלמים) מתמחרת אפשרות פדיון של קצת יותר משנתיים....לפי הבנתי את המצב, התמחור הנמוך של האגחים שלאפריקה הם בעיקר בגלל חוסר ידיעה לפרק הזמן עד להסדר ולא בגלל הסכנה.
אני לא אוהב השקעה זו בגלל שאני מאמין כי בהשקעה צריך לצמצם את הנעלמים לאפס (או לפחות להשתדל לכך) ואם יש נעלמים אני רוצה לקבל תשואה עודפת על השוק - זה לא המקרה כן ולכן אני מאמין כי (לפחות עבורי ועבור סגנון ההשקעה שלי) מדובר על השקעה "לא טובה".
במידה וזמן ההשקעה אינו אלמנט והמטרה העליונה היא לשמור על ערך הקרן ואולי להנות מריבית שוק, אך כל זאת בסיכון קטן ככל האפשר - השקעה בניירות שלאפריקה במסגרת ההסדר יכולה להיות אסטרטגיה טובה.
הגב עם ציטוט