היי יניב !
באשר לשאלה בנושא ה "ידועים בציבור" תשובתי כדלקמן :
חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה(
למרות זאת, לפני כמספר שנים פסק בית המשפט העליון בע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון (להלן-"הלכת עליזה לבנון") כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
בית המשפט קבע כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" לעניין הפטורים וההקלות ממס בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
יחד עם זאת, נשארו עדיין לא מעט שאלות פתוחות וביניהן השאלות בדבר הסדרי ירושה, העברת מקרקעין עקב הסכם פירוד, האם אותם ידועים בציבור מקיימים תא משפחתי משותף?,האם ביטול ההפליה הינו רק לצורך קבלת פטורים והקלות ממס או שמא הוחלו על בני זוג ידועים בציבור גם החובות והמגבלות המוטלות מכח חוק מיסוי מקרקעין על בני זוג ועוד.
בסוגייה זו דעתי האישית הינה כי לא קיימת כל הצדקה לפרש את פסק דין עליזה לבנון כמעניק לידועים בציבור רק את אותן זכויות המוקנות לני זוג נשואים מבלי להחיל עליהם גם את החובות והמגבלות המוטלות על בני זוג.
אך בד בבד, לדעתי אין כל מניעה לפרש את ההגדרה "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ככוללת גם ידועים בציבור כבני זוג .פרשנות כזאת תהא הגיונית וצודקת, במיוחד אם מתקיים תא משפחתי משותף
למרות שלמיטב ידיעתי, לא פורסמה הנחייה מפורשת לעניין זה ע"י רשות המסים.
בנוסף תוכל להעזר במדריך ל"ידועים בציבור"
http://www.newfamily.org.il/rec/132
בכבוד רב,
לירן מורנו, עו"ד