ראשית צר לי על הפסדייך, אני מתאר לעצמי שעבדת קשה עבור כל שקל ואני בטוח שאתה ומשפחתך הייתם מוצאים שימושים רבים וטובים לכסף הזה.
עניינית, מדובר בעובדות ובמשוואה הבלתי נמנעת של סיכון-סיכוי.
המצב שתיארת: "מבחינתי הגדרתי את רמת הסיכון בתיק ל 10%, מבחינתו רמת הסיכון הייתה 100%" הוא מצב של עמימות, עמימות שהחוק מונע באמצעות חיובו של מחזיק רישיון לפעול תחת הסכם בכתב.
אם הבנתי נכון, חתמתם על הסכם של חשיפת עד 10% מהתיק לנגזרים.
בהמשך אמנם הסכמת לחשיפה של התיק כולו למסחר עם סיכון גבוה בנגזרים, אך אתה מציין שעשית זאת בדיעבד, לאחר ההפסד בפועל.
אם כך הם פני הדברים, ויש בידך מסמך עם תאריך מאוחר מתאריך המסחר ההפסדי (הזמן את פירוט הפעולות), הרי תוכל לתבוע את אותו מנהל תיקים על שפעל בניגוד לרצונך.
ברור שאילו היית מסכים ביודעין לסיכון הגבוה מתוך ציפייה לרווח גבוה, לא היית יכול להלין אלא על עצמך.
לסיום יש לי נחמה פורתא עבורך: אנשים רבים מאד הפסידו סכומים עצומים
במסחר בנגזרים גם ללא "עזרת" מנהל תיקים.
הם אוכלים את עצמם, בעוד אתה יכול לפחות להאשים מישהו אחר ואולי אף להחזיר את הכסף או חלקו, ממנהל התיקים או מהביטוח שלו.
בהצלחה