מה זה אקטביסטי אַקְטִיבִיזְם (מאנגלית: Activism; בעברית: פְּעִילָנוּת[1]) מורכב ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית. אקטיביזם היא פעולה של יחידים המתארגנים יחד על מנת להביא לשינוי מהותי בחברה. הוא יכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות המשקפות אמונה בעמדה מסוימת, או על ידי מספר פעולות קיצוניות בודדות.יש מגוון סוגים של אקטיביזם, כגון אקטיביזם דרך קמפיין פוליטי, חרם צרכנים, שביתת עבודה, שביתת רעב, הפגנה ומחאה.
מה זה פריווילגיה בהקשר חברתי, פְּרִיוִוילֶגְיָה[1] או זכות יתר (מלטינית: חוק פרטי) היא זכות מיוחדת או יתרון הקיימים לאדם או לקבוצה חברתית מסוימת בלבד. המונח נפוץ במיוחד בהקשר של אי-צדק חברתי ובפרט למעמד חברתי,[2] גזע, גיל, נטייה מינית, קרבה דתית מגדר ומוגבלות. שלוש דוגמאות שכיחות הן השכלה גבוהה, מגזר מועדף על השלטון ואזור מגורים.[2] פריווילגיה עשויה להיות גם רגשית או פסיכולוגית, וקשורה בביטחון העצמי, בנוחות, ובתחושה של האדם שהוא חלק מהחברה, וראוי בה.[3] המונח החל כמושג אקדמי, אולם הפך לפופולרי מחוץ לעולם זה.[4]
כלכלה אוֹטַרְקית היא כלכלה אשר בה היחידה הכלכלית (מדינה, למשל) אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה (כמדינה למשל, ללא סחר בינלאומי עם מדינות אחרות) ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. בתאוריה הכלכלית נהוג להגדיר צורת משטר כלכלי זו כמשק סגור.
ישנם מודלים של כלכלה אוטרקית למחצה, בה מוצרים מסוימים, למשל, שלא ניתן לייצר באופן מקומי, נרכשים ממקורות חיצוניים.
מקור המונח "אוטרקיה" במילה היוונית αὐτάρκεια (אוטַרקֵייה), ומשמעותו בשפת המקור היא "אספקה עצמית".
בכנס החשב הכללי בירושלים שנערך השבוע, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שישראל במצב מדיני מאתגר ויהיה צורך להסתגל "לכלכלה עם סימנים אוטרקיים, להיות אתונה וסופר-ספרטה". דבריו הוקבלו לעת העתיקה בין השאר בשל הבידוד שאפיין את ספרטה.
ספרטה הייתה עיר-מדינה (פוליס) יוונית עתיקה ששכנה בחבל לקוניה, בחלק הדרומי של חצי האי פלופונסוס. היא נחשבת לאחת מערי-המדינה החשובות והחזקות ביותר ביוון העתיקה. ספרטה התפרסמה בעיקר בזכות אורח חייה הייחודי והצבאי.
הספרטנים דגלו באורח חיים צנוע, פשוט וחסכוני. "הם חששו שכסף, עושר וחפצי מותרות יגרמו לפילוג חברתי ויתסיסו את האוכלוסייה. כדי למנוע זאת, הם אסרו על שימוש במטבעות זהב וכסף והסתפקו במטבעות ברזל מגושמים שהיו חסרי ערך מחוץ לספרטה", מסביר ד"ר לי מרדכי, היסטוריון של האימפריה הרומית המזרחית, הנקראת גם האימפריה הביזנטית, בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים. "זו הייתה אחת הסיבות לבידודם היחסי מעולם המסחר היווני. מדיניות הבידוד, המיוחסת למחוקק האגדי ליקורגוס, נועדה לשמור על החברה הספרטנית ייחודית, יציבה ונקייה מהשפעות זרות שעלולות היו לערער את סדריה הנוקשים. עם זאת, בעידן המודרני בידוד שכזה איננו ישים, שכן אנו חיים במציאות של כמיהה להתעשרות ומסחר גלובלי. גם המדינות שנראות לכאורה מבודדות ביותר, צריכות להתקיים גם על סחר חוץ".