לפי אנליסטים מ-BCA Research כלכלת סין לא צפויה להגיע לפריצה משמעותית. הסחר העולמי עדיין צפוי להתכווץ במחצית השנייה של השנה הנוכחית. גם כאשר טראמפ נסוג ממכסים גבוהים, הבול ממדיניות אי-הוודאות על אמון העסקים העולמי כבר היה משמעותי", כתבו האנליסטים בהובלת ארתור בודגיאן בהערה ללקוחות.
החברות צפויות להפחית הוצאות, הזהירו האנליסטים, והוסיפו כי כל שסע אחרון בהזמנות סחורות אמריקאיות מסין "מייצג העמסה מוקדמת של ביקוש מאוחר יותר השנה"
מקור
מסכים לגבי השפעת אי הוודאות על אמון העסקים העולמי וההתכווצות בסחר אך תוהה עד כמה ההאטה נובעת רק ממלחמת הסחר ולא ממגמות מאקרו רחבות יותר. נקודת "העמסה מוקדמת של ביקוש" מעניינת, אבל זה יכול לייצר עיוות זמני בנתונים. האם יש סימנים שזו אכן תופעה משמעותי והאם היא עלולה להוביל לבועת מלאי? בנוסף, מעניין יהיה לבחון האם תחזיות אלו עולות בקנה אחד עם נתוני המאקרו האחרונים מסין ועם דעות של מוסדות מחקר אחרים.
המהפכה השקטה: סין הופכת ממעצמת ייצור למעצמת הון
לראשונה בהיסטוריה: ההשקעות הפיננסיות של סין עולות על היקף הסחר במוצרים. 4.5 טריליון דולר בשבעה חודשים בלבד
סין עוברת שינוי היסטורי שמסמן את סוף עידן ה"Made in China" כפי שהכרנו אותו. לראשונה מאז החלה לפתוח את כלכלתה בשנות ה-80, מנוע הצמיחה המרכזי של המעצמה האסיאתית אינו יצוא של אלקטרוניקה, פלדה או טקסטיל, אלא שוק ההון עצמו.
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשבעת החודשים הראשונים של 2025, סך ההשקעות הנכנסות והיוצאות מסין הגיע ל-4.5 טריליון דולר, סכום שעולה על כלל היצוא והיבוא של המדינה באותה תקופה. זוהי קפיצה של פי שלושה בהשוואה ל-2020, ושינוי דרמטי עבור כלכלה שבמשך עשורים התבססה על ייצור וסחר בסחורות.
הרפורמות מניבות פירות
המהפך לא קרה בן לילה. בייג'ין עובדת על השינוי הזה מאז המשבר של 2015, כאשר קריסת היואן הובילה לבריחת הון של מאות מיליארדים. מאז, הממשל הסיני פעל בזהירות רבה, אך בנחישות, לבניית תשתית פיננסית מודרנית.
הרפורמות של השנים האחרונות מבשילות כעת לכדי תוצאות מרשימות. פתיחת השוק לרכישת אגרות חוב ממשלתיות על ידי זרים, יצירת ערוצי השקעה חדשים דרך הונג קונג, והקמת מערכות כמו Bond Connect ו-Wealth Connect, הפכו את השוק הסיני לנגיש ובטוח יותר עבור משקיעים בינלאומיים.
התוצאה: גל השקעות שובר שיאים שמשנה את פני הכלכלה הסינית מהיסוד.
הפער מהמערב עדיין גדול, אבל מצטמצם במהירות
למרות הקפיצה המרשימה, סין עדיין רחוקה מהסטנדרטים של השווקים המפותחים. בארצות הברית וביפן, היחס בין השקעות פיננסיות למסחר עומד על 10 ל-1, בעוד שבסין הוא רק מתחיל להתקרב לשוויון.
אך אם קצב הגידול הנוכחי יימשך, המעצמה האסיאתית עשויה לצמצם משמעותית את הפער כבר במהלך העשור הנוכחי, מה שיהפוך אותה לאחד ממרכזי ההון המובילים בעולם.
ניתוק מארה"ב, חיבור לשווקים חדשים
המהפכה הפיננסית מתרחשת על רקע החרפת מלחמת הסחר עם ארצות הברית. מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות הגיעה לשיאים חדשים עם מכסים מוגברים והגבלות רגולטוריות נוקשות.
הנתונים מעידים על הפגיעה: בחודשים יוני-אוגוסט 2025, היצוא הסיני לארה"ב צנח בכשליש, ושיעור הסחורות האמריקניות מסך היצוא הסיני ירד מ-15% לכ-10% בלבד.
אבל סין לא נשארת תקועה. במקביל לירידה בסחר עם ארה"ב, היא רושמת גידול של 6% ביצוא הכללי שלה, עם זינוקים מרשימים בשווקים חלופיים: 33% עלייה ביצוא לאפריקה, 20% למדינות ASEAN, וכמעט 10% לאיחוד האירופי.
היואן בדרך להפוך למטבע גלובלי
הזרימות הפיננסיות הגוברות משפיעות באופן ישיר על מעמדו הבינלאומי של היואן. יותר עסקאות מתבצעות במטבע הסיני, יותר בנקים מרכזיים מחזיקים אותו ברזרבות שלהם, ומשקיעים מוסדיים מתחילים לכלול אותו בתיקי ההשקעות הסטנדרטיים.
עבור בייג'ין, זהו יעד אסטרטגי ברור: הפיכת היואן לכלי גיאו-כלכלי שיחזק את השפעתה הגלובלית של סין ויפחית את תלותה בדולר האמריקני.
הסכמים להמרת הלוואות ליואן במדינות כמו קניה, מצרים וניגריה מעידים על הכיוון החדש. סין משתמשת במימון ככלי דיפלומטי ובונה אזורי השפעה פיננסיים חדשים במסגרת יוזמת "החגורה והדרך".
האתגרים: איזון בין שליטה לפתיחות
למרות ההתקדמות המרשימה, סין עדיין מתמודדת עם דילמות מורכבות. השקיפות החלקית של המערכת הפיננסית, החשש מהתערבות ממשלתית והיעדר פתיחה מלאה של ערוצי ההשקעה ממשיכים להרתיע משקיעים רבים.
בייג'ין מנסה לפתח מודל ייחודי: איזון עדין בין פתיחות מספקת למשקיעים זרים לבין שמירה על שליטה מרכזית. החשש מיציאת הון פתאומית והתנודתיות של השווקים העולמיים מחייבים את הרשויות לנהוג בזהירות.
2025: רגע מכונן בהיסטוריה הכלכלית
המהפך הנוכחי מזכיר את פתיחת הכלכלה הסינית בשנות ה-80, אך הפעם המוקד אינו מפעלים ופסי ייצור אלא שוק ההון עצמו. אם המגמה תימשך, העולם הפיננסי יצטרך להגדיר מחדש את המושג "השוק הסיני".
סין כבר אינה רק ספקית העולם או צרכנית ענק. היא הופכת למוקד השקעה מרכזי, ולשחקנית דומיננטית בזירה הפיננסית הגלובלית. המשקיעים, הבנקים המרכזיים והמדינות ברחבי העולם נדרשים להסתגל למציאות החדשה הזו, שבה בייג'ין קובעת כללי משחק חדשים בשוק ההון העולמי.
מקור
זה ממש לא מפתיע, סין הלכה בכיוון הזה כמה עשורים ולא סתם מלחמת סחר בין סין לבין ארהב תופסת תאוצה
מדוע השלב הבא בצמיחת סין יתבסס על הביקוש המקומי
מנוע הייצוא של סין הפגין חוסן מרשים למרות המכסים האמריקאים, שווקי הנדל"ן החלשים והמתח הגיאופוליטי המתמשך.
אך ככל שעודפי הסחר של המדינה מתרחבים מול כמעט כל השותפות המרכזיות, השלב הבא בצמיחת בייג’ינג יהיה תלוי בביקוש המקומי, מה שמסמן נקודת מפנה עבור הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, על פי דוח אחרון של Alpine Macro.
חברת המחקר ציינה כי הייצוא עלה ב-6% בהשוואה לשנה שעברה, למרות שהמשלוחים לארה"ב ירדו ב-10%.
העוצמה הזו ניזונה מהגדלת נתח שוק, מעבר לשלבים גבוהים יותר בשרשרת הערך התעשייתית, וקשרי מסחר עמוקים יותר עם אזורים מתעוררים כמו דרום-מזרח אסיה, אמריקה הלטינית והמפרץ.
עם זאת, כאשר הייצוא מהווה כעת כ-20% מהתמ"ג של סין, המרחב להתרחבות חיצונית נוספת הולך ומצטמצם.
העודפים של בייג’ינג הגיעו לרמות חסרות תקדים. עודף הסחורות של סין עומד על כ-US$1.3 טריליון על בסיס שנתי, הגדול ביותר בהיסטוריה המתועדת, בעוד שעודף החשבון השוטף נשאר מתחת ל-3% מהתמ"ג.
היקף חוסר האיזון במסחר שלה עורר תגובת נגד גוברת אפילו מכלכלות מתפתחות שבעבר היו מיושרות דרך יוזמת החגורה והדרך.
מדינות כמו הודו, מקסיקו, צ’ילה, וייטנאם וטורקיה הטילו או שוקלות להטיל מחסומי סחר חדשים נגד סחורות סיניות כדי להגן על התעשיות המקומיות, כך על פי הדוח.
הצלחת הייצוא של סין נתמכת בהתקדמות מהירה בפריון. ייצוא בעל ערך מוסף נמוך כמו טקסטיל והנעלה מהווה כעת פחות מ-10% מסך המשלוחים, ירידה מיותר מ-35% בשנות ה-90.
לעומת זאת, מכונות וציוד תחבורה מהווים יותר ממחצית. השקעה כבדה באוטומציה ורובוטיקה הפחיתה את עלויות העבודה, מה שאפשר לסין לשמור על יתרונה למרות עליית השכר.
אך השליטה שפעם האיצה את עלייתה של סין כעת מגבילה אותה. יאן וואנג, האסטרטג הראשי לשווקים מתעוררים ב-Alpine Macro, אמר כי "הגישה המרקנטיליסטית" של בייג’ינג הופכת יותר ויותר לבלתי בת-קיימא, כאשר עודפים אפילו בקרב בעלות ברית מסורתיות מגדילים את הסיכון לתגובת נגד מתואמת.
שינוי זה, כך נאמר בדוח, צפוי להוביל לכיוון מחדש בתוכנית החומש ה-15 הקרובה של סין לעבר עידוד צריכת משקי הבית והפחתת התלות בצמיחה מבוססת השקעות.
כאשר סקטור הנדל"ן שקוע בהאטה ממושכת, ההוצאה המקומית הפכה למנוף היחיד העמיד לשימור המומנטום הכלכלי.
הדוח הוסיף כי בעוד שהיואן עשוי להישאר מדוכא בתקופה הקרובה כדי להתמודד עם לחצים דפלציוניים, עליית ערך הדרגתית עשויה לעזור לאזן מחדש את הסחר ולתמוך בצריכה לטווח הארוך.
"המשמעות היא שסין חייבת להגביר את הצריכה המקומית כדי לספוג את עודף החיסכון שלה ולשמר צמיחה לטווח ארוך," אמר וואנג. "עידוד ההוצאה של משקי הבית הופך לעוגן המדיניות האמין היחיד לצמיחה בת-קיימא."
מקור
הרשאות
הגב עם ציטוט